במבט אחד
מה מחכה לכם במקום
זמן ביקור
המידע טרם נוסף
רמת קושי
המידע טרם נוסף
הנגישות המפורסמת כוללת חניה, מרכז שירות, שירותים וחדר עין גב; אין אישור לכל שטח העתיקות.
אורך המסלול
המידע טרם נוסף
למי זה מתאים
שעות עומס
אין עדיין נתוני עומס מאומתים
מתי הכי כדאי
מומלץטובחם מאוד
תחזית ל־5 ימים
התחזית תיטען כשהבלוק יוצג
על המקום
גן לאומי סוסיתא
הרחוב הראשי של סוסיתא הקדומה נמתח לאורך פסגת ההר, ובקצהו נראית רצועה כחולה של הכנרת. תחת הרגליים אבני ריצוף מבזלת, סביב הכיכר עמודים שקרסו, ומעבר לחומות מתחילים מדרונות תלולים. כאן, מעל החוף המזרחי, קל להבין עד כמה היו חשובים לעיר שטח מישורי ומים זמינים. היפוס הייתה עיר של ממש, עם פורום, אולמות ציבור, מערכת אספקת מים ומבנה למופעים. בתקופה מאוחרת יותר נוספו כנסיות בין אותם רחובות, והשרידים מאפשרים לעקוב אחר השינויים בחיי העיר.
העיר במספרים
על הפסגה שמעל עין גב
גן לאומי סוסיתא נמצא ממזרח לקיבוץ עין גב, על פסגה מוארכת ונבדלת מסביבתה במורדות המערביים של רמת הגולן. ההר צופה אל הכנרת, ורק אוכף צר במזרח מחבר אותו לשטח הגבוה שמאחוריו. שם ניצב אחד משעריה החשובים של העיר, בעוד שבשאר הצדדים סיפקו המדרונות התלולים הגנה טבעית. במבט מלמטה ההר נראה כגוש נפרד; כשמגיעים למעלה נפרשת רמה ארוכה, שבעבר הייתה בנויה בצפיפות. היפוס הקדומה פנתה הן אל האגם והן אל הדרכים שעלו לרמה ממזרח. השם היווני היפוס והשם הארמי סוסיתא קשורים שניהם לסוס. ההסבר המקובל קושר אותם לצורת ההר, אך זהו הסבר לשם ולא תיאור מוסכם של כל קווי המתאר.
לאורך הדקומנוס מקסימוס
הרחוב הראשי חוצה את העיר ממזרח למערב ונקרא דקומנוס מקסימוס. הוא מספק ציר ברור לסיור, מאזור הכניסה אל הכיכר ובהמשך דרך חלקי העיר. אורכו, כ־500 מטר, מתייחס לרחוב העתיק עצמו; מסלול הביקור הכולל, עם דרכי הגישה וההסתעפויות, אינו מסתכם בהכרח במרחק הזה. כדאי לעצור ולהתבונן גם בריצוף. פני הרחוב, מתקני המים והמפגשים עם הסמטאות חושפים את התפקוד היומיומי של העיר, שלעתים נבלע בין העמודים הבולטים לעין. הדקומנוס חיבר בין מבני הציבור לרבעי המגורים. רחובות רוחב צרים הובילו לבתים שנבנו בשטח המצומצם שעל הפסגה. מעקב אחר הצמתים האלה עוזר להבין את העיר גם מעבר למבניה הגדולים.
מבני הציבור שסביב הפורום
הפורום
הכיכר הפתוחה והמרוצפת שימשה מקום מפגש ציבורי. סביבה נשמרו עמודים ופריטים אדריכליים. שימו לב למפגש בינה לבין הרחוב: כאן יכלו העוברים בעיר לעצור, להיפגש ולהשתתף בפעילות ציבורית.
הבזיליקה האזרחית
לצד הפורום ניצב אולם ציבורי מקורה. המונח בזיליקה מציין כאן טיפוס אדריכלי מן העת העתיקה, ואינו מעיד כשלעצמו על כנסייה נוצרית. שרידי העמודים והכותרות מסייעים לדמיין את האולם הסגור לצד הכיכר הפתוחה.
הקליבה
ממערב לפורום נחקר מבנה מונומנטלי בעל גומחה, המזוהה כקליבה הקשורה לפולחן הקיסרים. בעבר פירשו אותו כנימפאון, כלומר מזרקה ציבורית מפוארת. שינוי הזיהוי ממחיש מדוע צורתו המרשימה של מבנה אינה מספיקה כדי לקבוע למה שימש.
מאגר המים המקומר
במאגר התת־קרקעי שליד הכיכר השתמר קמרון בולט לעין. הוא מציג את אגירת המים בעיר, עוד לפני שמבררים כיצד הובאו אליה מים מרחוק. גרם המדרגות העתיק אינו היתר לירידה חופשית; הביקור אפשרי רק בהתאם למסלול המותר.
מה אפשר ללמוד מהעמודים שקרסו
עמודי הגרניט האפור בולטים על רקע הבזלת הכהה שסביב הפורום. במבט מקרוב אפשר להבחין בגופי עמודים, בבסיסים, בכותרות ובשברי כרכובים, ולהבין כיצד השתלבו במבנה שלם. לכל חלק היה תפקיד: נשיאת משקל, סיום מעוטר לקיר או מסגור של פתח. העמודים והחדרים ההרוסים הם עדות לתולדות העיר, שכללו רעידות אדמה. עם זאת, אין להניח שכל אבן מונחת בדיוק כפי שנפלה ברגע אחד של חורבן. החפירה, השימור והרכבת חלקים מחדש השפיעו גם הם על מה שרואים. ההסברים שבאתר עוזרים להבחין בין שבר שנותר במקומו לבין חלק ששולב בשחזור. סביב הכיכר אפשר לבחון את האדריכלות הייצוגית של העיר לצד מלאכת הבנייה עצמה: חיבור האבנים, התמיכה בגג ועיצוב השוליים של המרחב הפתוח.
איך מביאים מים לעיר שאין בה מעיין
אספקת מים סדירה הייתה תנאי להתפתחותה של העיר שעל ההר. מי גשם נאספו בבורות ובמאגרים, ובתקופה הרומית נוספה אמת מים שהביאה מים ממקורות מרוחקים. מעניינים במיוחד קטעי צינור הבזלת שנשמרו: חוליות אבן שנקדחו במרכזן וחוברו זו לזו לצינור סגור. כדי לחצות שקע בפני השטח השתמשו הבונים בסיפון הפוך. המים ירדו בצינור אטום אל האזור הנמוך, ואז עלו לעבר העיר מכוח הלחץ שנוצר בשל הפרש הגבהים. כך אפשר היה לחצות את האוכף בלי להסתמך לכל אורכו על תעלה פתוחה, שהייתה מחייבת פתרון בנייה אחר. בתוך העיר הסתעפה המערכת והובילה מים למבנים. הרשת הזאת חיברה את הנוף שסביב ההר לרחובות ולבתים שעליו. חוליית צינור המונחת לצד הדרך עשויה להיראות במבט ראשון כחלק מעמוד. הקדח שבמרכזה וצורת החיבור בין החוליות מגלים את תפקידה ההנדסי. להבנת המערכת די להתבונן בחלקים שבמסלול; אין להיכנס למאגרים סגורים או לחללים טכניים.
הכנסיות בתוך מתווה העיר הקדומה
הכנסייה הצפון־מערבית
הכנסייה נבנתה בשטח של מתחם פולחני קדום יותר, תוך שימוש חוזר באבנים ממבנים קודמים. בקרבתה נחפרו חדרי עבודה, מתקנים לייצור יין ובית בד. רובע הכנסייה שימש גם לעיבוד תוצרת ולאחסונה, לצד הפולחן הדתי.
הכנסייה הצפון־מזרחית
מבנה התפילה הקטן עמד בין בתי מגורים. באזור המקודש שליד המזבח נמצאו קברים. מציאת אישה בסרקופג, ארון קבורה מאבן, אינה מספיקה כדי לזהות את המקום כקבר של קדושה; לשם כך נדרשות ראיות נוספות.
מכלול הקתדרלה
הכנסייה הגדולה ואולם הטבילה משקפים את התקופה שבה הייתה היפוס מקום מושבו של בישוף. כדאי לבחון את שורות העמודים המחלקות את האולם, את האזור המקודש במזרח ואת תכנון בית הטבילה. ייעודו הדתי של המכלול מבדיל אותו מהבזיליקה האזרחית הרומית.
פסיפסים וכתובות
דגמים גאומטריים וכתובות המנציחות תורמים מוסיפים לתוכניות המבנים גם את האנשים שחיו כאן. הם מעידים על השקעה כספית, הנצחה והשתתפות של הקהילה. מצב השימור והאפשרות לצפות בכל רצפה משתנים ממקום למקום; יש להתבונן בהן מהנקודות המיועדות לכך.
מהעיר ההלניסטית אל החפירות הארכאולוגיות
- התקופה ההלניסטית
על הפסגה מתפתחת עיר מבוצרת. מיקומה מאפשר שליטה על דרכי הגישה, וכיכרות, מתחמי פולחן ומתקני אגירת מים מניחים את התשתית לחיים עירוניים.
- התקופה הרומית
היפוס נמנית עם ערי הדקאפוליס. הרחובות ומבני הציבור מתחדשים ומערכת אספקת המים מתפתחת. קשריה של העיר משתרעים הרבה מעבר לקטע החוף הקרוב של הכנרת.
- התקופה הביזנטית
מכלולי כנסיות נבנים בתוך העיר הקיימת. חיי הקהילה הנוצרית מתבססים על שטח הפסגה שכבר פותח, ובחלק מהבנייה נעשה שימוש חוזר באבנים קדומות. המרקם העירוני משתנה בהדרגה, בלי שהעיר הישנה נעלמת בבת אחת.
- 749 לספירה
רעידת אדמה חזקה מחריבה את סוסיתא. העיר אינה נבנית מחדש בהיקפה הקודם, והמכלולים שחרבו מעצבים במידה רבה את הנוף הארכאולוגי הנראה כיום.
- 1951–1955 ו־1999
בחפירות ההצלה של קלייר אפשטיין נחקר תחילה מכלול הקתדרלה. ב־1999 החלה משלחת נרחבת של אוניברסיטת חיפה, שחשפה תמונה מלאה הרבה יותר של תוכנית העיר. להקשר המודרני יש נוכחות בשטח: במלחמת העצמאות נכבשה הפסגה בידי לוחמים מעין גב ומעמק הירדן, ובהמשך פעל כאן מוצב צה״ל עד מלחמת ששת הימים. שרידי תעלות קשר ורכבל אספקה, לצד האנדרטה לסגן רמי זית שנהרג ב־1967, שייכים לפרק הזה בתולדות ההר.
כך מבחינים בין המבנים במהלך הסיור
- פורום ובזיליקה
- כיכר פתוחה ואולם מקורה
- שניהם חלק מהמרכז הציבורי של העיר הרומית. בכיכר בולטים השטח הפתוח והקשר לרחוב, ובאולם בולטים העמודים שנשאו את הגג. השם בזיליקה אינו הופך את המבנה לחלק מרובע הכנסיות הביזנטי.
- אודאון ותיאטרון גדול
- מופעים בקני מידה שונים
- האודאון של סוסיתא היה חלל קטן יחסית, שתוכנן להיות מקורה ושימש למוזיקה ולהקראה. אין לצפות כאן לאמפיתיאטרון גדול ובמרכזו זירה.
- בור מים ואמת מים
- אגירה לעומת אספקה
- האחד אגר מים והאחרת הובילה אותם מחוץ לעיר. בחינה משותפת שלהם מסבירה מדוע איסוף מי גשם לבדו כבר לא הספיק לצורכי אוכלוסייה עירונית שגדלה.
- שריד שנחפר ומעבר הפתוח למבקרים
- הרשאות כניסה שונות
- חדר עשוי להיות מתועד בפרסומי החפירות בלי להיכלל במסלול הביקור. ההבחנה חשובה במיוחד במאגרים, בחלקים מהכנסיות ובמדרונות שמחוץ לליבת העיר.
אולם קטן למוזיקה ולקול האנושי
האודאון נמצא בחלקו המערבי של המרכז הציבורי. המתווה החצי־עגול מאפשר לדמיין קהל הפונה אל שטח הופעה קטן. בערים הרומיות שימשו מבנים מסוג זה לביצועים מוזיקליים, להקראת שירה ולתחרויות שבהן הקול והיכולת לשמוע היטב היו חשובים יותר מגודל המופע. הגג לא השתמר, והנוף הפתוח מקשה לעתים לזכור שמדובר היה בחלל סגור. נסו לדמיין את האולם המקורי, כשהקירות והקירוי תוחמים אותו ומסתירים את האופק הרחוק. חלק מאבני המבנה נלקחו לאורך השנים לשימוש במקומות אחרים. לכן קווי המתאר שנשמרו והשחזור מלמדים על צורתו טוב יותר מספירת המושבים הנראים היום. מהאודאון כדאי להפנות שוב את המבט אל הפורום ולראות כיצד הצטופפו סוגים שונים של מרחב ציבורי בשטח מוגבל כל כך.
חצרות ומלאכה מאחורי מבני הציבור
הסמטאות מפנות את המבט אל רבעי המגורים. בבתים הביזנטיים סודרו לעתים קרובות החדרים סביב חצר מרכזית, שבה התבצע חלק מעבודות היום־יום. בורות שמתחת לבתים שימשו לאגירת מים. הבישול, האחסון והמעבר בין המפלסים חייבו ניצול מחושב של הקרקע המצומצמת. הגתות ומתקני ייצור השמן שליד הכנסייה הצפון־מערבית מוסיפים ממד חשוב למראה השרידים. בעיר הזאת עיבדו תוצרת חקלאית וסיפקו מזון לתושבים. ליד אגן מטויח אפשר לחפש את נתיב הנוזל ממשטח העיבוד אל בור האיגום. המדרגות שבתוכו נועדו לאפשר לעובדים לרדת לצורכי תחזוקה וניקוי; הן אינן מעידות על בריכת רחצה קדומה. ההשוואה בין הכיכר הייצוגית לחדר העבודה מסייעת לראות כיצד התקיימו על אותה פסגה חיי ציבור, פולחן, מלאכה ומשק בית.
מסלול שמתחבר לתוכנית העיר
- 1
מתחילים בהבנת הכניסה
בדרך הגישה המותרת התבוננו בחיבור שבין הפסגה לרמה שממזרח, ואז מצאו במפת האתר את הרחוב הראשי. כוונו את הניווט לכניסת המבקרים המוסדרת, והימנעו מקיצורי דרך על המדרון.
- 2
מחברים בין המים למרכז הציבורי
לאורך הדקומנוס בחנו את הפרטים ההנדסיים, ובפורום השוו בין העמודים למבנים שסביבם. כך מתברר מקומו של המאגר במערכת עירונית מתפקדת, מעבר לעניין שמעורר החלל התת־קרקעי בפני עצמו.
- 3
בוחרים הסתעפויות לכנסיות ולבתים
המשיכו רק לאזורים הפתוחים במפת המבקרים. התבוננות יסודית במכלול כנסייה ובחצר שאפשר לבקר בהם עדיפה על התרוצצות בין כל החפירות המוזכרות בפרסומים. את המבט אל החוף שמרו לנקודת תצפית בטוחה.
פסגה חשופה דורשת קצב ביקור מתאים
המיקום מעל הכנרת פותח מבטים רחבים, אך אין לצפות לצל רציף בין השרידים. האבן מקרינה חום, ועצירות לקריאת כתובות ולהתבוננות בפסיפסים מאריכות את השהייה בחוץ. במזג אוויר קריר נוח יותר להתעמק בפרטי המבנים; אחרי גשם חשוב להיזהר על הריצוף הלא־אחיד. הביאו נעליים סגורות ויציבות, מי שתייה והגנה מהשמש. אין ללכת על ראשי הקירות הנמוכים או לשבת על העמודים שקרסו לצורך צילום. שמרו מרחק משפת ההר. בחללים תת־קרקעיים באתר תועדו גם עטלפים; אין להיכנס לחללים סגורים או להפריע לבעלי החיים. את דרך הגישה ברכב בחרו לפי ההנחיות הרשמיות לגן הלאומי. תיאורי דרך ישנים מכיוון עין גב או אפיק אינם תחליף להנחיות הגעה מעודכנות. לפני הנסיעה בדקו את הסדרי הכניסה, זמני הכניסה והאפשרות לבקר במתקנים תת־קרקעיים מסוימים. ביום טיול בחוף המזרחי של הכנרת, סוסיתא מציעה התמקדות בעיר הקדומה ובתולדותיה. ירידה אל המים היא חלק נפרד של היום ואינה המשך ישיר של הסיור בין העתיקות.
שאלות על סוסיתא והיפוס הקדומה
- היפוס וסוסיתא הן שתי ערים שונות? אלה שני שמות של אותה עיר קדומה מעל החוף המזרחי של הכנרת. היפוס הוא השם היווני וסוסיתא הוא השם הארמי, ושניהם קשורים לסוס. במדריכים בשפות אחרות אפשר לפגוש גם הבדלי תעתיק של סוסיתא; אין מדובר באתרים נפרדים.
- העתיקות נמצאות ממש ליד החוף? שרידי העיר נמצאים על פסגה ממזרח לעין גב, גבוה מעל האגם. הביקור מחייב הגעה לאתר הארכאולוגי שעל ההר, ואינו טיול לאורך שפת המים. גם כששני המקומות נראים קרובים במפה, יש ביניהם הפרשי גובה משמעותיים ודרך גישה נפרדת.
- מהו דקומנוס? זהו שמו של רחוב ראשי העובר ממזרח למערב בעיר קדומה. בסוסיתא הוא מחבר בין אזורים שונים ומסייע להתמצא בתוכנית העיר. כ־500 המטרים המוזכרים בתיאור הם אורך הרחוב העתיק עצמו, ולא אורכו של כל מסלול ההליכה עם דרכי הגישה וההסתעפויות.
- הבזיליקה שליד הפורום הייתה כנסייה? כאן מדובר בבזיליקה אזרחית רומית, אולם ציבורי מקורה שניצב לצד הכיכר. הכנסיות הביזנטיות שייכות לשלב אחר בתולדות העיר. אותו מונח אדריכלי עשוי לשמש לתיאור מבנים בעלי תפקידים שונים, ולכן חשוב לבחון גם את ההקשר ואת ייעוד המבנה.
- אפשר לרדת לבד למאגר המים? רק אם הירידה נכללת במפורש במסלול הפתוח למבקרים ובהתאם להנחיות במקום. מדרגות עתיקות או תצלומים של פנים המאגר אינם אישור להיכנס. יש לכבד את המחסומים והשילוט גם כאשר רואים מעבר או פתח שנראים עבירים.
- האם כל השרידים נשארו בדיוק כפי שהיו אחרי רעידת האדמה ב־749? רעידת האדמה הייתה אירוע מכריע בתולדות סוסיתא, אבל העיר השתנתה גם לפניה, ובהמשך נחפרה ועברה עבודות שימור. אי אפשר להסביר כל שינוי במבנה או את מיקומה הנוכחי של כל אבן באמצעות רגע אחד של חורבן.
- מה יכול לעניין ילדים בסיור? אפשר לעקוב אחר דרכם של המים בתוך חוליית צינור מאבן, לאתר את הרחוב הראשי ולהשוות בין כיכר פתוחה לאולם שהיה מקורה. משימות התבוננות פשוטות עוזרות להבין את השרידים. על הריצוף הלא־אחיד ובקרבת המדרונות חשוב שמבוגרים יישארו קרובים לילדים.
מקורות מידע
רקע היסטורי
על הפסגה מתפתחת עיר מבוצרת. מיקומה מאפשר שליטה על דרכי הגישה, וכיכרות, מתחמי פולחן ומתקני אגירת מים מניחים את התשתית לחיים עירוניים.
היפוס נמנית עם ערי הדקאפוליס. הרחובות ומבני הציבור מתחדשים ומערכת אספקת המים מתפתחת. קשריה של העיר משתרעים הרבה מעבר לקטע החוף הקרוב של הכנרת.
מכלולי כנסיות נבנים בתוך העיר הקיימת. חיי הקהילה הנוצרית מתבססים על שטח הפסגה שכבר פותח, ובחלק מהבנייה נעשה שימוש חוזר באבנים קדומות. המרקם העירוני משתנה בהדרגה, בלי שהעיר הישנה נעלמת בבת אחת.
רעידת אדמה חזקה מחריבה את סוסיתא. העיר אינה נבנית מחדש בהיקפה הקודם, והמכלולים שחרבו מעצבים במידה רבה את הנוף הארכאולוגי הנראה כיום.
בחפירות ההצלה של קלייר אפשטיין נחקר תחילה מכלול הקתדרלה. ב־1999 החלה משלחת נרחבת של אוניברסיטת חיפה, שחשפה תמונה מלאה הרבה יותר של תוכנית העיר. להקשר המודרני יש נוכחות בשטח: במלחמת העצמאות נכבשה הפסגה בידי לוחמים מעין גב ומעמק הירדן, ובהמשך פעל כאן מוצב צה״ל עד מלחמת ששת הימים. שרידי תעלות קשר ורכבל אספקה, לצד האנדרטה לסגן רמי זית שנהרג ב־1967, שייכים לפרק הזה בתולדות ההר.








