במבט אחד
מה מחכה לכם במקום
זמן ביקור
המידע טרם נוסף
רמת קושי
המידע טרם נוסף
המסלול המעגלי, גשר העץ ומסתור התצפית נגישים; שביל הבטון מגיע לבסיס המגדל, לא בהכרח לראשו.
אורך המסלול
המידע טרם נוסף
למי זה מתאים
שעות עומס
אין עדיין נתוני עומס מאומתים
מתי הכי כדאי
מומלץטובחם מאוד
תחזית ל־5 ימים
התחזית תיטען כשהבלוק יוצג
על המקום
שמורת טבע החולה
מהגשר הצף בשמורת החולה רואים כמה בתי גידול זה לצד זה: מים פתוחים, סבך צפוף של גומא הפפירוס ומעברים צרים בין הגבעולים. כדאי להתעכב ליד חלון תצפית ולחכות לתנועה בתוך הצמחייה. מאחורי הנוף השקט נמצאים סיפור ייבושו של עמק שלם והמאבק לשמר מעט מבתי הגידול הלחים שלו. ההליכה בשמורה מאפשרת להבין איך פועלת ביצה משוקמת, ואיך צמחים, עופות ומבקרים משתמשים בדרכים שונות במפגש שבין המים ליבשה.
שמורת החולה ואגמון החולה על המפה
שמורת החולה ואגמון החולה הם שני אתרים נפרדים באותו עמק. השמורה נמצאת מדרום לאגמון, ומשמרת קטע משוקם מן האגם והביצות שהיו כאן בעבר. האגמון נוצר במסגרת פרויקט אחר לשיקום העמק. לכל אתר שטח משלו והסדרי ביקור נפרדים, ולכן חשוב לבחור בניווט את שמורת טבע החולה ולא להניח שמדובר בשתי כניסות לאותו מתחם.
עמק החולה משתרע בין הרי נפתלי במערב למדרונות העולים אל רמת הגולן במזרח. המרחב הזה עוזר לדמיין את השטח הנמוך והרחב, שהמים תפסו בו בעבר מקום גדול בהרבה. על הגשר עשוי סבך הקנים לצמצם את שדה הראייה למטרים ספורים. מתצפית גבוהה קל יותר להבין היכן נמצא בית הגידול שנשמר ביחס לעמק שסביבו.
בתי הגידול ונקודות התצפית בשמורה
האגם המשוקם
שטח המים הפתוחים קטן ביחס לאגם החולה ההיסטורי. הוא מושך עופות מים ומאפשר להשוות בין התנהגותם במרחב הפתוח לבין הפעילות ליד הגדה המכוסה בצמחייה צפופה.
ביצת הפפירוס
בשוליים הרדודים גדלים גומא הפפירוס וקנים. סבך הפפירוס מספק מחסה לבעלי חיים ומהווה חלק חיוני מבית הגידול שלהם. לעיתים הקשבה סבלנית תגלה יותר מניסיון לראות מיד את הציפור כולה.
הגשר הצף
הדרך העוברת מעל המים מקרבת את המבקרים אל סביבה שאי אפשר להיכנס אליה בהליכה. מסתורי התצפית מצמצמים את ההפרעה לעופות ומאפשרים לראות פעילות שקשה להבחין בה מגדה חשופה.
מגדל התצפית
מלמעלה אפשר להבחין בגבולות שבין המים לצמחייה. לאחר התבוננות מקרוב, המבט הזה מראה כיצד חלקי הביצה מתחברים זה לזה. העלייה למפלסים השונים כפופה להנחיות הגישה במקום.
גן המקלט לצמחי מים
בגן נשמרים צמחים נדירים שאפיינו את בתי הגידול הלחים של העמק. מטרתו לקיים אוכלוסיות שמתקשות לשרוד בסביבה שהשתנתה, ולא לשמש ערוגת נוי לצד האגם.
הגשר, המגדל ושטח בית הגידול המוגן
מה שונה בין האגם לביצה מתחת למים
המים שבין הגבעולים נראים לעיתים כהמשך ישיר של האגם הפתוח, אך הקרקע שמתחתיהם שונה. את אזור הביצה ההיסטורי אפיין כבול, חומר אורגני שהצטבר משאריות צמחים. בקרקעית האגם, לעומת זאת, מתוארים משקעים גירניים. ההבדל הזה מסביר מדוע ייבוש משנה הרבה מעבר למראה הנוף.
כשהקרקע הלחה אינה רוויה עוד במים, משתנים תהליכי הפירוק, הרכב הצמחייה ויציבות הקרקע. לאחר הייבוש סבל העמק משרפות כבול ומאובדן קרקע. בזמן ההליכה אפשר לקשור בין מה שנראה לעין ובין מה שמתרחש מתחת לפני השטח: מפלס המים משפיע על הסבך וגם על הקרקע הנסתרת מתחתיו. הגשר מאפשר להתבונן בבית הגידול הזה מבלי לדרוך בתוך הביצה ולהתייחס אליה כאל שביל רגיל.
התחנות ששינו את עמק החולה
- 1951–1958
האגם והביצות יובשו כדי להרחיב את שטחי החקלאות ולהתמודד עם בעיות תברואה ובריאות. השינוי במערכת המים השפיע על מגוון רחב של בתי גידול ברחבי העמק.
- 1964
שמורת החולה נחנכה רשמית כשמורת הטבע הראשונה בישראל. שימורו של שטח לח קטן היה אבן דרך בהתפתחותה של שמירת הטבע בארץ.
- 1996
השמורה נכללה ברשימת רמסר של בתי גידול לחים בעלי חשיבות בין-לאומית. ההכרה מתייחסת לערכה של מערכת בתי הגידול ואינה מבטיחה מספר מסוים של עופות לצד הגשר.
- 2011
עגולשון שחור-גחון התגלה מחדש לאחר שנחשב לנכחד בעקבות הייבוש. הממצא המחיש כמה עוד עשוי להיות בלתי ידוע על החיים גם בבית גידול מוגן ששטחו קטן.
התאואים שומרים על שטחי האחו
התאואים, המוכרים גם בשם ג׳מוסים, נמנים עם בעלי החיים המזוהים ביותר עם שמורת החולה. לצד הצללית הכבדה על רקע המים יש להם תפקיד בניהול בית הגידול. תיאור האתר ברשימת רמסר קושר במפורש בין רעיית התאואים לשמירה על שטחי אחו לחים ופתוחים. אוכלי העשב הגדולים מרסנים את התפשטות הצמחייה וכך מסייעים לשמר שטחים הנחוצים למינים אחרים. מקורו של העדר בשמורה בתאואים שהובאו מבקעת בית צידה, מצפון-מזרח לכנרת.
האפשרות לצפות בהם תלויה במקום שבו הם נמצאים בזמן הביקור. גם כשמבחינים בעדר, אין לצפות למפגש מקרוב או להתייחס לתאו כאל חיית פארק מבויתת. מצלמים מנקודת תצפית מותרת ושומרים מרחק. ניסיון למשוך את בעלי החיים באמצעות מזון משנה את התנהגותם ועלול לסכן גם אותם וגם את המבקרים.
הגשר הצף מקרב את המבט אל שולי המים
ההליכה מעל המים משנה את זווית ההתבוננות. משביל רגיל לאורך הגדה רואים את הצמחייה כקיר צפוף; כאן חלק מהדרך עובר ממש מעל בית הגידול הלח. הקטעים המקורים ומסתורי התצפית מאפשרים לעצור בשקט ולבחון את המתרחש. אפשר להשוות בין עוף השוחה במים הפתוחים לתנועה בין הגבעולים, ואז להתעכב גם מול רווח בסבך שנראה תחילה ריק.
אורכו של הגשר הוא רק חלק מאורך ההליכה בשמורה. שבילים נוספים מחברים אותו לאזור הכניסה ולסביבתו, ולכן אין להסיק מהנתון הזה מהו המרחק הכולל הלוך ושוב. כדאי לבחור חלון תצפית, לתת לעיניים זמן להבחין בפרטים ולהשאיר מקום גם לאחרים. בצילום בעדשה ארוכה מועילים במיוחד עמידה יציבה ותנועות מתונות. בעלי החיים קרובים למסלול, והשקט עוזר לצפות בהם בלי להפריע.
איך מתבוננים בחלקים השונים של הביצה
- מים פתוחים
- עופות מים והמראה הרחב
- סרקו במשקפת בהדרגה, מהמים הקרובים אל הגדה הרחוקה. לעיתים קל יותר לזהות צללית ואופן תנועה מאשר את צבע הנוצות. ביקור מוצלח אינו תלוי במציאת מין מסוים.
- פפירוס וקנים
- החיים המסתתרים בשולי המים
- הקשיבו תחילה ואז חפשו תנועה בין הגבעולים. הישארו במסתור התצפית ואל תצאו ממנו לעבר ציפור, שכן הצמחייה היא המחסה שלה.
- מגדל התצפית
- מבנה הנוף של הביצה כולה
- המבט מלמעלה חושף את גבולות בתי הגידול ואת פריסת המים. הוא משלים את ההתבוננות מקרוב ועוזר להבחין במאפיינים אחרים של אותה ביצה.
- אחו לח
- תפקידה של הרעייה בבית הגידול
- שמרו מרחק מבעלי החיים הגדולים. התאואים נעים בשטח ולעיתים קשה לראותם. העצירה מועילה גם להבנת הנוף הפתוח שהרעייה מסייעת לשמר.
הציפורים משתמשות בעמק כולו
צפרות בעמק החולה קשורה לנתיבי נדידה רחבים בין אירופה, אסיה ואפריקה. העמק הוא תחנת עצירה לאורך הדרך, והעניין בו אינו מתמצה בלהקה גדולה אחת. מינים שונים משתמשים במים הפתוחים, בשוליים הבוציים, בשדות ובעצים. פיזור העופות משתנה לפי העונה ולפי שעת היום.
נדידת האביב והסתיו מוסיפה מגוון, ובחורף נשארים באזור עופות חורפים. גם מחוץ לעונות הנדידה אפשר להתבונן בתפקודו של בית הגידול. בביקור ראשון כדאי לעקוב אחר התנהגויות שונות, כגון חיפוש מזון, מנוחה ותנועה לאורך הגדה, במקום למדוד את הצלחת הטיול לפי רשימת מינים שהוכנה מראש. את ריכוזי העגורים הגדולים המוכרים מתמונות אגמון החולה אין לצפות למצוא בהכרח ליד הגשר בשמורה הנפרדת.
צמחי מים נדירים ועגולשון שחור-גחון
גן המקלט לצמחי מים מציג צד פחות בולט של שיקום בתי גידול. הייבוש קטע את רצף הסביבות הלחות בעמק, ולחלק מהמינים נדרשו מאז תנאים ייעודיים לשימורם. גידול צמחים נדירים מסייע לשמור על אוכלוסיותיהם ומאפשר להכין בסיס להשבתם למקומות מתאימים.
סיפורו של עגולשון שחור-גחון מוסיף לכך שיעור בזהירות מדעית. הדו-חי, שנחשב לנכחד בעקבות הייבוש, התגלה מחדש בשמורה בשנת 2011. הגילוי אינו מבטיח שתראו אותו במהלך הליכה בשביל. הוא מבהיר מדוע גם חלקה קטנה ומכוסה בסבך עשויה להיות בעלת ערך רב, אף שמבקר המסתכל לתוכה אינו מבחין בדבר. עבודת השימור נמשכת גם במקומות שבהם אין בעל חיים בולט ליד המסלול.
עקבות האגם הישן ליד הכניסה
סימון סמוך לכניסה מסייע לדמיין היכן עבר קו החוף של אגם החולה הישן. בקרבתו מוצגת דוברה ששימשה בעבודות הייבוש, עדות מוחשית להיקף המפעל ההנדסי ששינה את העמק. מעניין להשוות בין הסימנים האלה לבין המים המשוקמים שמעליהם עובר מסלול הביקור.
מרכז המבקרים עופוריה עוסק בתולדות העמק, בבעלי החיים ובנדידת הציפורים, ומקשר בין בית הגידול המקומי לנתיבי תעופה בין יבשות. למופעים ולכניסה למרכז יש הסדרים משלהם, שכדאי לברר מראש אם רוצים לכלול אותו בתוכנית. גם בלעדיו, המים, הצמחייה והסימנים ההיסטוריים מאפשרים להבין את סיפור השמורה. חורשת המייסדים שבאזור הכניסה קשורה למושבה יסוד המעלה הסמוכה. החלק הוותיק והמוגן של החורשה אינו מיועד לשיטוט חופשי.
הכנה להליכה בבית גידול לח
הגישה לשמורה היא בפנייה מזרחה מכביש 90, מצפון לצומת יסוד המעלה. ביעד הניווט כדאי לוודא שמופיעות המילים ״שמורת טבע״, כדי שלא להגיע בטעות לאגמון. הביאו משקפת, מי שתייה והגנה מהשמש. הקרבה לאגם אינה מבטיחה צל לכל אורך הדרך, וציוד קל לתצפית שימושי כאן יותר מציוד לרחצה.
אם נדרשת גישה ללא מדרגות, בררו מראש את התאמתם של שבילי הגישה, הגשר ומרכז המבקרים לצרכים שלכם. אזור כניסה נגיש אינו מעיד שאפשר להגיע באותה דרך גם לראש מגדל התצפית. לפני היציאה בדקו את הסדרי הביקור והמסלולים המותרים מול מנהלי האתר. את זמן הביקור כדאי לבנות סביב עצירות שקטות. כשההתבוננות בפרטים מעייפת, עברו למבט רחב על הביצה. הליכה מהירה יותר לא תשלים מספר ציפורים דמיוני שכביכול צריך להספיק לראות.
להתבונן בביצה ולהשאיר לה מרחב
שאלות על הביקור בשמורת החולה
- שמורת החולה ואגמון החולה הם אותו מקום? לא. אלה שני אתרים נפרדים באותו עמק, עם כניסות והסדרי ביקור משלהם. השמורה נמצאת מדרום לאגמון ומשמרת קטע משוקם מן הביצות והאגם שהיו כאן בעבר. בתכנון הנסיעה בחרו במפורש את הכניסה לשמורת טבע החולה.
- איפה עובר הגשר הצף ומה אורכו? הגשר עובר מעל המים ובית הגידול הביצתי בשמורה. לפי תיאור האתר אורכו כ־600 מטרים. זהו קטע אחד מתוך ההליכה, ולא המרחק הכולל מהכניסה, דרך המסלול ובחזרה. חשוב להביא בחשבון גם את שבילי החיבור אליו.
- כדאי להגיע רק בעונת הנדידה? נדידת האביב והסתיו מוסיפה מגוון, אך יש עניין גם בעונות אחרות. המים הפתוחים, סבך הפפירוס, שטחי האחו הלחים והצמחים המוגנים מאפשרים להבין כיצד פועל בית הגידול גם כשאין מולכם להקה גדולה של עופות נודדים.
- האם בטוח שנראה תאואים? אין לכך הבטחה. בשמורה מוחזק עדר, אך התאואים נעים בשטחם ועשויים להימצא רחוק מנקודת התצפית או מחוץ לשדה הראייה. אין להתקרב אליהם או לנסות לפתות אותם להתקרב באמצעות אוכל, גם לצורך צילום.
- למה רועים כאן תאואים? הרעייה מסייעת לשמור על שטחי אחו לחים ופתוחים ולרסן התפשטות של צמחייה צפופה. לתאואים יש אפוא תפקיד בשימור בית הגידול ומרחבי המחיה של מינים נוספים. הם אינם מוחזקים כחיות המיועדות להאכלה, לליטוף או למפגש מקרוב.
- אפשר לראות את העגולשון הנדיר? לא כדאי לבנות על כך. הגילוי המחודש של עגולשון שחור-גחון בשנת 2011 חשוב למחקר ולתולדות שמירת הטבע. עם זאת, הוא אינו מעיד על קיומה של נקודת תצפית זמינה למבקרים שבה אפשר להבטיח מפגש עם הדו-חי הנדיר.
- צריך משקפת לביקור ראשון? משקפת מקלה מאוד על צפייה בעופות במים הפתוחים ובקרבת הסבך, תוך שמירה על מרחק מתאים. גם בלעדיה אפשר ליהנות מביקור בעל תוכן: להבחין בהבדלים בין בתי הגידול, לעקוב אחר תנועה במים ובצמחייה ולהכיר את סיפור השינוי והשיקום של העמק.
מקורות מידע
רקע היסטורי
האגם והביצות יובשו כדי להרחיב את שטחי החקלאות ולהתמודד עם בעיות תברואה ובריאות. השינוי במערכת המים השפיע על מגוון רחב של בתי גידול ברחבי העמק.
שמורת החולה נחנכה רשמית כשמורת הטבע הראשונה בישראל. שימורו של שטח לח קטן היה אבן דרך בהתפתחותה של שמירת הטבע בארץ.
השמורה נכללה ברשימת רמסר של בתי גידול לחים בעלי חשיבות בין-לאומית. ההכרה מתייחסת לערכה של מערכת בתי הגידול ואינה מבטיחה מספר מסוים של עופות לצד הגשר.
עגולשון שחור-גחון התגלה מחדש לאחר שנחשב לנכחד בעקבות הייבוש. הממצא המחיש כמה עוד עשוי להיות בלתי ידוע על החיים גם בבית גידול מוגן ששטחו קטן.








