במבט אחד
מה מחכה לכם במקום
זמן ביקור
המידע טרם נוסף
רמת קושי
המידע טרם נוסף
השבילים הראשיים, פינות הישיבה, השירותים והמלתחות נגישים; לא כל שטחי הטבע והמים נגישים במלואם.
אורך המסלול
המידע טרם נוסף
למי זה מתאים
שעות עומס
אין עדיין נתוני עומס מאומתים
מתי הכי כדאי
מומלץטובחם מאוד
תחזית ל־5 ימים
התחזית תיטען כשהבלוק יוצג
על המקום
גן לאומי חורשת טל
בחורשת טל מרגישים קודם כול את המרחב. פלגי מים עוברים בין משטחי הדשא, קרחות פתוחות מפרידות בין האלונים הוותיקים, ומעבר לעמק מתרומם החרמון. רבים מגיעים ליום נינוח לצד הבריכות והפלגים, אבל לחורשה יש גם סיפור משלה. סמוך לשטחי הנופש נשמרים עצי אלון התבור גדולים ובתי גידול רגישים של צמחי בר. הקרבה הזאת בין גן המיועד למבקרים לבין טבע מוגן היא שמעניקה לחורשת טל את אופייה.
חורשה בצפון עמק החולה
גן לאומי חורשת טל נמצא מצפון־מזרח לקריית שמונה, ליד קיבוץ הגושרים ומדרום לכביש 99. זהו חלקו הצפוני והמישורי של עמק החולה, למרגלות ההרים המקיפים אותו. מי הדן מגיעים לשטח בנחל טל ובתעלות המזינות את בריכות הנופש. הביקור כאן מתנהל בקצב אחר מהליכה בערוץ נחל צר: המרחבים הפתוחים מאפשרים לבחור מקום ולהישאר בו, עם הפסקות להתבוננות בעצים ובמים. במפות מופיעים בסמיכות הגן הלאומי ושטחי טבע מוגנים, אך גבולותיהם וכללי הביקור בהם שונים. אל הכניסה מגיעים מכביש 918, המסתעף מכביש 99 בצומת חורשת טל. כדאי לבחור בניווט את כניסת הגן הלאומי. את הפיקניק והמשחקים מקיימים בשטחים שהוקצו לנופש, ובאזורים הטבעיים מקפידים לצמצם את ההפרעה לקרקע ולצמחייה.
אלון התבור בנוף של יער פארק
חורשת האלונים היא יער פארק, מונח המתאר יער פתוח שבו עצים גדולים צומחים במרווחים וביניהם קרחות. כאן גדל אלון התבור, ושמו המדעי הוא Quercus ithaburensis. הגזעים הרחבים והצמרות המסועפות מושכים את העין, ולצדם מעניינת גם ההיסטוריה שבזכותה נשמרה החורשה. אין צורך לחפש דווקא רצף צפוף של צל כדי להעריך את היער הזה. אלון הניצב בשטח פתוח מאפשר לראות את מבנה הצמרת בשלמותו ואת פיזור האור מתחתיה. במבט קרוב מבחינים בענפים הכבדים ובחריצי הקליפה. אפשר להתבונן בכל אלה בלי לטפס על הגזע או לדרוך בין השורשים. גם לצילום כדאי לפעמים להתרחק מעט ולכלול את הקרחת סביב העץ. האלונים הוותיקים מעצבים את הנוף, אך דריכה חוזרת בקרקע שסביבם עלולה לפגוע בתנאים הדרושים להם.
שמורת האלונים במספרים
לכל חלק בחורשה גבולות משלו
השטח ושנת ההכרזה שבנתונים מתייחסים לשמורת הטבע המוכרזת, ולא לכל מתחם הנופש. המדשאות והבריכות, חורשת האלונים ואזור הסחלבים יוצרים יחד שטח מורכב יותר. גם הכינוי המוכר ״שמורת הסחלבים״ אינו מעיד שגבולות אותו אזור בוטני חופפים לגבולותיה החוקיים של שמורת האלונים. חשוב לדייק גם בגיל העצים: זו הערכה הנוגעת לחלק מהעצים הוותיקים שנבדקו. אין להסיק ממנה שכל אלון בן אלף שנים, או שכל עצי החורשה החלו לצמוח באותה תקופה. ההבחנות האלה מסבירות מדוע אזורים שונים בחורשת טל זוכים להגנה שונה, בעוד השטח המפותח שסביבם משמש ציבור גדול של נופשים. נתון השטח לבדו אינו אומר היכן מותר ללכת, ולכן בשטח פועלים לפי ההכוונה והגידור.
מה רואים בחלקי הגן
נחל טל והבריכות
נחל טל, אחד מפלגי הדן, חוצה את הגן. חלק ממימיו עוברים בתעלות באזור הנופש. לבריכות המוסדרות ולפלגי המים הטבעיים תפקידים שונים, והכניסה למים מותרת רק במקומות שנקבעו לכך ובהתאם להנחיות.
האלונים הגדולים
כדאי להשוות בין צמרות של כמה עצים ולראות כיצד הצל שלהן נפרש על הקרקע. המרווחים בין האלונים מאפשרים להבחין בקווי המתאר של כל עץ. הענפים הוותיקים הם חלק מעץ חי ואין להשתמש בהם כמתקן טיפוס.
אזור הסחלבים המוגן
חורשת טל מוכרת בזכות מגוון סחלבי הבר שלה. הפריחה עונתית, ומי שמצפה לערוגה גדולה הפורחת כל השנה עלול להחמיץ את ייחודו של המקום. הכניסה לבית הגידול הרגיש כפופה לכללי השמירה על הטבע.
מדשאות הנופש
משטחי הדשא הרחבים הם חלק בולט ממראה הגן, והם המקום המתאים להתמקמות ממושכת. את ציוד הפיקניק ואת משחקי הכדור משאירים באזורי הנופש, הרחק מהצמחייה הרגישה שבשטחים המוגנים.
הטל שבשם החורשה
השם חורשת טל נבחר בהשראת דימוי טל החרמון בתהילים קל״ג. כאן, בצפון העמק, קל להבין את החיבור: החרמון נמצא ברקע הנוף של אזור מקורות הירדן. לשם יש רובד ספרותי, ואילו למים שבבריכות יש מקור ממשי אחר. הם מגיעים בפלגים ובתעלות הקשורים לנחל דן; טל היורד מן ההר אינו ממלא את הבריכות. שני ההסברים מוסיפים עניין לאותה עצירה ליד המים. השם מלמד על האופן שבו תואר המקום ועל הקשר התרבותי לנוף החרמון, ורשת המים מסבירה כיצד נראית סביבתו בפועל. אפשר להבחין בשניהם גם במהלך יום פיקניק רגיל, כשעוצרים לעקוב אחר פלג בין העצים ומרימים מבט אל ההרים שמעבר לעמק.
חורשת העשרה והמסורת ששמרה על האלונים
שמה הערבי של החורשה, סג׳רת אל־עשרה, כלומר חורשת העשרה, קשור לאגדה מקומית על עשרה ממלווי מוחמד. לפי המסופר, הם חנו ליד פלגי הדן ולא מצאו עצים שאליהם יוכלו לקשור את סוסיהם. הם תקעו את מקלותיהם באדמה וקשרו אליהם את הסוסים. המקלות היכו שורשים, צמחו לעצים ומהם התפתחה החורשה. זהו סיפור עממי על מקור העצים, ואין לראות בו אירוע מתועד מחיי הנביא. למסורת הזאת הייתה חשיבות ממשית בשימור הנוף: הקדושה שיוחסה למקום סייעה להגן על האלונים. היחס המגן לחורשה קדם אפוא להקמת אתר הנופש המודרני. בדיקות העצים מספקות הערכה של גילם הביולוגי; המסורת המקומית מסבירה מדוע נהגו בהם בכבוד מיוחד. אלה שני רבדים שונים בסיפורה של חורשה שהצליחה לשרוד במשך דורות.
סחלבי הבר ובית הגידול שמתחת לצמרות
השם ״שמורת הסחלבים״ עשוי לעורר ציפייה לגן פרחים גדול, אך סחלבי בר מתפתחים ופורחים לפי מחזורי העונות. חשיבות האזור נובעת ממגוון המינים ומשמירת בית הגידול שלהם. מועד הפריחה משתנה לפי המין ומזג האוויר, ולכן ביקור שמטרתו לראות צמח מסוים כדאי לתכנן בעזרת מידע בוטני ובהתאם להסדרי הביקור המותרים. גם בחורשת האלונים עצמה יש מה לחפש מתחת לגובה הצמרות. בתיאור השמורה נזכרים צלף קוצני, חצב מצוי וכלנית מצויה. הם גדלים במרווחים המוארים ומשנים את מראה הקרחות לאורך השנה. פתיחת קיצור דרך אל פרח בודד פוגעת באותו בית גידול שבשבילו מגיעים חובבי הצמחים. מתבוננים ומצלמים מן הדרך המותרת. לאזור הבוטני שבדרום יש גם עבר שונה מזה של החורשה: השטח שימש בעבר לבריכות דגים, והקרקע כוללת משקעי נטף נחלים, המכונים טרוורטין. תנאים אלה שונים מאלה שבין האלונים ובמדשאה המטופחת. ההיסטוריה של השימוש בקרקע עוזרת להבין מדוע הצמחייה אינה מתפזרת באופן אחיד ברחבי הגן.
איך תרצו לבלות בחורשת טל?
- יום ליד המים
- בריכות ומרחבים פתוחים
- הבריכות והמדשאות עומדות במרכז הביקור. רחצה תלויה בפתיחת מתחם המים ובהסדרי הפעלתו. מים זורמים וקרירים כשלעצמם אינם מעידים שמותר או בטוח להיכנס אליהם.
- היכרות עם חורשת האלונים
- נוף עצים ומסורת מקומית
- מתמקדים בעצים הוותיקים ובהבדל בין יער הפארק הטבעי לשטח הנופש המפותח. אין לתכנן שיטוט חופשי בכל שטחי השימור, גם אם המרחקים ביניהם נראים קצרים.
- ביקור בוטני
- התבוננות בצמחי בר
- מבררים מהו הסדר הכניסה המותר לאזור שמעניין אתכם ואם מתקיימת פעילות עונתית מתאימה. בוחרים תאריך לפי הצמחים שרוצים לראות, ולא לפי מזג האוויר המתאים לרחצה.
- לינה בגן
- תכנון נפרד ללינת לילה
- לינה בחניון הלילה מחייבת תכנון ובירור נפרדים. כרטיס כניסה לביקור יום אינו הזמנה למקום לאוהל או ליחידת אירוח, ויש לוודא מראש את אפשרויות הלינה ותנאיהן.
מים קרים ויום משפחתי
יום ליד המים בעמק החולה נראה לפעמים פשוט לארגון: פורשים מחצלת ועוברים בין הדשא לבריכה. בחורשת טל כדאי לקבוע מראש לאן הילדים רשאים לגשת ליד המים ומי המבוגר שמשגיח עליהם. המים מגיעים מפלגים קרירים, והטמפרטורה או העומק אינם הופכים כל קטע למקום מתאים למשחק ללא השגחה. למעבר בין המדשאה לשפת המים נוח להצטייד בנעליים שקל לנעול ושאוחזות היטב בקרקע רטובה. את עיקר הציוד משאירים באזור הנופש שנבחר, במקום להזיז את הפיקניק אל שולי הצמחייה הרגישה. גם כשלא נכנסים לבריכה, למים יש מקום מרכזי בביקור. אפשר לעקוב אחר מסלול הפלג בין העצים ולשים לב לשינוי במראה הקרקע והצמחייה סמוך אליו. כך נשאר עניין גם למי שמעדיפים להעביר את היום מחוץ למים.
מראה החורשה משתנה עם העונות
עבור מי שמגיעים לרחצה, חורשת טל מזוהה בעיקר עם הימים החמים. לחובבי צמחים יש לוח זמנים אחר. אחרי הגשמים מושכים את העין העשבייה והצמחים המתפתחים; בתקופה היבשה בולטים יותר קווי המתאר של העצים וגבולות הצל. סחלבים, כלניות וחצבים פורחים בעונות שונות, ואין לצפות לראות את כולם בפריחה באותו ביקור. גם צילום החורשה יכול להתבסס על סדרה של התבוננויות קרובות: מרקם הקליפה, צמרת שלמה, מרווח בין העצים ופלג מים. קצב הליכה נינוח מאפשר להבחין בפרטים האלה, בלי לנסות לאתר כל צמח ביום אחד. לשירותי הנופש ולרחצה יש הסדרי הפעלה משלהם. לפני הנסיעה בודקים את המידע אצל הגורם הרשמי המפעיל את האתר, בנפרד מבחירת העונה שבה רוצים לראות את החורשה.
שומרים על העצים שבצלם נחים
שאלות על חורשת טל, האלונים והבריכות
- איפה נמצא גן לאומי חורשת טל? הגן נמצא ליד קיבוץ הגושרים, בצפון עמק החולה ומצפון־מזרח לקריית שמונה. כביש 99 הוא ציר ההגעה המרכזי לאזור, והכניסה לגן היא מכביש 918. בניווט בוחרים את כניסת הגן הלאומי ולא סימון של שמורת האלונים, משום שלשטחים הסמוכים יש גבולות שונים.
- מה מקור המים בגן? הבריכות ניזונות מפלגי מים קרירים הקשורים לנחל דן. נחל טל עובר בגן וחלק ממימיו מנותבים בתעלות באזור הנופש. השם חורשת טל לקוח מדימוי ספרותי הקשור לחרמון; הוא אינו הסבר למקור המים ואינו אומר שהבריכות מתמלאות מטל.
- אילו אלונים צומחים בחורשה? אלה עצי אלון התבור, ששמם המדעי הוא Quercus ithaburensis. בחורשה יש עצים גדולים וותיקים מאוד. הערכת גיל של כמה מאות שנים מתייחסת לחלק מהעצים שנבדקו, ולא לכל גזע בשטח. המרווחים ביניהם יוצרים את המראה הפתוח האופייני ליער פארק.
- אפשר ללכת בחופשיות בין הסחלבים? אזור הסחלבים הוא בית גידול רגיש ולא מדשאה רגילה לטיול ולפיקניק. הכניסה כפופה לכללי שמירת הטבע ולהסדרי הביקור במקום. ביקור בוטני מתכננים לפי אפשרות הכניסה המותרת ועונת הפריחה של המינים שרוצים לראות, ונשארים בדרך המותרת גם לצורך צילום.
- מדוע המקום מכונה חורשת העשרה? השם קשור לאגדה ערבית מקומית על עשרה ממלווי מוחמד, שתקעו באדמה מקלות כדי לקשור אליהם את סוסיהם. לפי המסופר, המקלות היכו שורשים והפכו לעצים. זו מסורת עממית, המשקפת את חשיבות החורשה לתושבי האזור ואת היחס המגן שסייע לשימורה.
- האם הרחצה מותרת תמיד? עצם קיומן של בריכות נופש אינו מבטיח שמותר להיכנס למים בכל יום. לפני הנסיעה בודקים את הסדרי הפעלת מתחם המים אצל הגורם הרשמי. היתר לרחצה בבריכה מסוימת אינו חל אוטומטית על כל הפלגים והתעלות, ובשטח פועלים לפי ההנחיות.
- אפשר להגיע עם אוהל בלי לתאם? לינת לילה היא ביקור הדורש היערכות נפרדת. לפני היציאה מוודאים שחניון הלילה פועל, שיש מקום ומהם תנאי הלינה וההזמנה. כרטיס לביקור יום אינו מקנה זכות להקים אוהל בכל נקודה בגן או להישאר בה ללילה.








