במבט אחד
מה מחכה לכם במקום
רמת קושי
המידע טרם נוסף
כלבים מותרים ברצועה ובמחסום פה, למעט מרכז המבקרים. הנוחות לכיסאות גלגלים ולעגלות משתנה בריצוף העתיק.
אורך המסלול
המידע טרם נוסף
למי זה מתאים
שעות עומס
אין עדיין נתוני עומס מאומתים
מתי הכי כדאי
מומלץטובחם מאוד
תחזית ל־5 ימים
התחזית תיטען כשהבלוק יוצג
על המקום
גן לאומי קיסריה
בקיסריה הים מגיע עד יסודותיה של העיר העתיקה. מעבר לחצי העיגול של התיאטרון נראים שרידי ארמון על שונית הבולטת למים. זירה ארוכה נמשכת לאורך החוף, וצפונה ממנה מובילים חפיר ושער צלבני אל הנמל. בהליכה בין המבנים אפשר להבין כיצד נמל פרנס עיר גדולה, ומדוע תקופות שונות הותירו על אותה רצועת חוף בנייה שונה כל כך. כשמבחינים בין השרידים, אפשר להתחיל להבין את העיר שפעלה כאן.
עיר שפונה אל הים התיכון
גן לאומי קיסריה משמר את שרידיה של עיר חוף עתיקה בין תל אביב לחיפה. היישוב קיסריה, האתר הארכאולוגי וחוף אמת המים הם יעדים נפרדים, וכדאי להבחין ביניהם כבר בתכנון ההגעה. גם בתוך האתר משתנים קנה המידה ואופי הבנייה. בדרום נמצאים מבני הציבור הגדולים מהתקופה הרומית, ובצפון מתכנסת עיר קטנה יותר מימי הביניים סביב הנמל. הים מחבר בין האזורים האלה. לצד מתחמי השעשועים הפתוחים ניצב ארמון; בהמשך נראים אזורי מלאכה ומנהל, ולבסוף מגיעים לקו המים שהקנה לעיר את חשיבותה. התבוננו בקשרים בין המבנים: מי השתמש בהם, מהיכן הגיעו אליהם המים, ואילו צרכים עירוניים נוצרו סביב נמל מסחרי פעיל. כך הסיור מקבל רצף גם כשהשרידים שייכים לתקופות רחוקות זו מזו.
התיאטרון הרומי מול הבמה
התיאטרון הרומי ניצב בחלקו הדרומי של הגן. שורות המושבים הערוכות בחצי עיגול ופונות אל הבמה הן נקודת פתיחה טובה להבנת אדריכלות המופעים בעת העתיקה. המעברים מחלקים את הקהל לגושים, המדרגות מכוונות את תנועת הצופים, והחלל שלמרגלות המושבים ממקד את המבט במתרחש לפניו. המבנה שונה ושוקם במהלך השנים, ולכן אין לראות בכל שורות האבן של ימינו מושבים מקוריים שנותרו בשלמותם מימי הורדוס. כדאי להשוות את מערך הישיבה לשחזור קיר הבמה הגבוה שבשלט ההסבר. בעת העתיקה חצץ הקיר הזה בין ההצגה לנוף שמאחוריה; כיום הים גלוי ומשפיע על מראה המקום. התיאטרון משמש גם להופעות מוזיקה בימינו. סיור בעתיקות והגעה להופעה הם ביקורים שונים, שיש לתכנן בנפרד.
לצד התיאטרון, בין הארמון לממצאים
ארמון השונית
מהחצר הגדולה נפתח המבט אל שלוחת הסלע הבולטת לים. מכלול הארמון כלל חלק עליון וחלק תחתון; סמוך למים אפשר להבחין בשרידי בריכה חצובה ובחדרים שסביבה. המיקום שילב את נוף הים בחיי היומיום של דיירי הארמון. המבנה מקושר בדרך כלל להורדוס ולמנהל הרומי ששלט בעיר אחריו, אך תולדות בנייתו המדויקות עדיין נתונות לדיון במחקר. כדאי לשמור על ההסתייגות הזאת גם כשנעזרים בשחזור כדי לדמיין את המכלול השלם.
כתובת פונטיוס פילאטוס
כתובת ההקדשה בלטינית התגלתה בחפירות התיאטרון. היא מזכירה את פונטיוס פילאטוס ואת תפקידו כפרפקט, מושל יהודה. בגן מוצג העתק; הכתובת המקורית שמורה במוזיאון ישראל בירושלים. זהו מקום לעצור מול עדות כתובה שנמצאה בחפירה ולהבחין בינה לבין סיפורים מאוחרים על העיר. השם והתפקיד שנחקקו באבן מעניקים למבני השלטון שבסביבה הקשר היסטורי מוחשי.
גן פריטי האבן
ליד התיאטרון מוצגים פריטים אדריכליים שנמצאו בחפירות. כותרות עמודים, שברי כרכובים וארונות קבורה מאבן משמרים פרטי גילוף ועיטור שאפשר לבחון מקרוב. אחרי המבט הרחב על המבנים, כדאי להתעכב על כמה פריטים בודדים. כותרת או קטע עמוד יכולים להמחיש את גימורם של בניינים שכיום נותרו מהם בעיקר יסודות. כך מתווסף לסיור גם קנה המידה של עבודת הסתת.
ההיפודרום לאורך החוף
מעבר לאזור הארמון נמשכת זירה ארוכה במקביל לים. ההיפודרום שימש למרוצי מרכבות ולתחרויות פומביות, ובמהלך חיי העיר הותאם גם לסוגי מופעים אחרים. צורתו המוארכת נועדה לצופים שעוקבים אחר תנועה לאורך המסלול, בשונה מחצי העיגול הממוקד בבמת התיאטרון. שימו לב ליציעים, לעיקולים שבקצות הזירה ולמיקומה ביחס לארמון. השטח הפתוח ממחיש כמה מקרקע העיר הוקדש לשעשועים המוניים. בשיחה היומיומית מתערבבים לעיתים השמות תיאטרון, היפודרום ואמפיתיאטרון, אך באתר כדאי להבחין בין המבנים לפי צורתם ושימושיהם. לוחות השחזור מסייעים להבין כיצד השתנה המקום בשלבי קיומו, בלי לייחס לכל השרידים הנראים שימוש אחד וקבוע.
חיי היומיום והמנהל שמעבר לזירה
בית המרחץ הציבורי
מכלול המרחץ מלמד על תרבות הפנאי ועל השליטה בטמפרטורת המים. היו בו אזורים להכנות לרחצה וחלקים נפרדים לרחצה במים קרים וחמים. במקום שבו נותרו שרידי חימום, כדאי להתבונן באופן הבנייה. האוויר החם והחום הועברו במערכת שתוכננה לשם כך, ואפשר לנסות לעקוב אחר פעולתה מתוך השרידים. ההשוואה לחדר רחצה של ימינו מועילה פחות להבנת המתקן הציבורי הזה.
לשכת המס
זיהויו של מבנה המנהל נשען על כתובת שנמצאה בו. בתקופה הביזנטית עסקו כאן פקידים ברישום הכנסות ממסים. לאחר הארמון וזירת השעשועים, המבנה מפנה את תשומת הלב לתנאים שאפשרו לעיר הנמל להתקיים: גביית כספים, תיעוד וניהול. כתובות הפסיפס מראות גם כיצד השתלבו מסרים כתובים בעיצובם של חללים ציבוריים. לצד אמצעי הבילוי נותרה כאן עדות לעבודתה השוטפת של מערכת השלטון.
הנימפאון
בחלקה הצפוני של העיר נותרו שרידיה של מזרקה ציבורית מונומנטלית. במבנים מסוג זה נפגשו אספקת מים ועיצוב אדריכלי, ואנשים יכלו להתכנס סביבם במהלך היום. כדאי לבחון את המזרקה ביחס לרחוב ולדרך המובילה אל הנמל. המים היו חלק מתשתית העיר ומן המראה של המרחב הציבורי, והקשר בין שני התפקידים מסביר את מיקומו של המבנה.
נמל סבסטוס והבנייה בים הפתוח
נמל סבסטוס היה המפעל ההנדסי המרכזי בקיסריה של הורדוס. לאורך החוף לא היה מפרץ טבעי גדול ומוגן, ולכן היה צורך להקים נמל מלאכותי. הבנייה התאפשרה באמצעות בטון רומי ושיטות עבודה מתחת למים. שוברי הגלים נועדו להגן על אוניות בעת סערה ולאפשר להן להצטייד, לטעון ולפרוק מטענים. המסחר חיבר את העיר לחלקים אחרים של הים התיכון והכניס כסף לקופתה. אגן הנמל הקטן הנראה כיום אינו משקף את מלוא גודלו של הנמל הקדום או את חלוקתו, וחלק משרידיו מצויים מתחת למים. מהחוף כדאי להיעזר בשחזור כדי להבין את התכנון הכולל, ואז להשוות אותו לאגן המוגן שרואים היום. אין לזהות אוטומטית כל קטע בנייה על שפת המים כרציף שנותר מנמל הורדוס.
התקופות שפוגשים בדרך
- התקופה הפרסית
עוד לפני הקמת העיר הרומית הגדולה התקיים כאן יישוב מסחר קטן על החוף, שנודע בשם מגדל סטרטון. ראשיתו של המקום קדומה למפעלי הבנייה המזוהים כיום עם קיסריה.
- ימי הורדוס הגדול
עיר הנמל התגבשה וקיבלה את השם קיסריה לכבוד אוגוסטוס. מפעל הבנייה הזה קבע את כיווני ההתפתחות העיקריים לאורך החוף.
- התקופות הרומית והביזנטית
קיסריה הייתה מרכז שלטוני, מסחרי ותרבותי. במשך מאות שנים התפתחו בה מבני ציבור, מערכות אספקת מים ורבעי מגורים.
- התקופה הצלבנית
סביב אזור הנמל בוצרה עיר קטנה יותר בשטחה. ממדיה של העיר מימי הביניים שונים בבירור מן המרחב שתפסה קיסריה בעת העתיקה.
- סוף התקופה העותמאנית
מהגרים מבוסניה הקימו יישוב ליד הנמל. המסגד שנותר במקום שייך לשלב המאוחר הזה בתולדות החוף, ולא לעיר הרומית או לעיר הצלבנית.
השער הצלבני משנה את כיוון ההליכה
בחלקו הצפוני של הסיור בולטים הביצורים הקשורים ללואי התשיעי, מלך צרפת. החפיר, החלקלקה שבבסיס החומה ומבנה הכניסה המורכב פעלו יחד כמערכת הגנה. המעבר בשער מתעקל במקום להוליך בקו ישר אל העיר. הפניות הקשו על פריצה מהירה פנימה וחשפו את התוקפים לעיני המגינים. עברו כאן לאט ושימו לב כיצד משתנה שדה הראייה בכל פנייה, ומדוע הביצור נמשך מעבר לקשת השער עצמה. בתוך החומות מורגשת הצפיפות היחסית של העיר מימי הביניים לעומת המרחב הרומי שמדרום. ההבדל הזה עוזר להפריד בין התקופות: התיאטרון, בית המרחץ והשער המבוצר נבנו בזמנים שונים, ושרידיהם מייצגים ערים שהתקיימו בזו אחר זו על אותה רצועת חוף.
מה לחפש במבנים המרכזיים
- התיאטרון
- אקוסטיקה ושדה ראייה
- שורות המושבים בחצי עיגול ממקדות את המבט בבמה. בחנו כיצד ראו הצופים את המופע ואיך הגיעו למקומותיהם.
- ההיפודרום
- תנועה לאורך מסלול
- הזירה המוארכת תוכננה לתנועה ולתחרות. ההליכה לצדה לאורך החוף מסייעת להבחין בצורת המסלול.
- ארמון השונית
- מגורים על שפת המים
- סידור החדרים והבריכה מלמד כיצד ניצל מבנה המגורים את מיקומו הסמוך לים.
- בית המרחץ ולשכת המס
- ארגון החיים בעיר
- מערכות התפעול והכתובות מגלות כיצד התנהלו חיי היומיום בעיר עשירה.
- השער הצלבני
- שליטה בכניסה לעיר
- החפיר והמעבר המתעקל ממחישים את שיקולי ההגנה בימי הביניים.
- הנמל
- קשרים ברחבי הים התיכון
- שחזור הנמל הקדום מסייע להבין מה השתרע מעבר לאגן הקטן הנראה היום מקו המים.
קמרונות הנמל והסחורות שעברו בעיר
באזור הנמל אפשר לעבור מן המבנים רחבי הידיים לממצאים קטנים יותר. תצוגה בחללים עתיקים מקומרים עוסקת בבניית הנמל ובמסחר הימי. כלי חרס, מטבעות וזכוכית עוזרים לדמיין את הסחורות שעברו כאן. אחרי ההליכה בזירה ובארמון, החפצים מחזירים את המבט לכלים שאנשים אחזו בהם והשתמשו בהם בחיי היומיום. כדאי לשים לב גם לקמרונות עצמם ולאופן שבו אורגן השטח הסמוך לנמל במפלסים שונים. המסעדות והגלריות שליד המים שייכות לחייו העכשוויים של המקום. תנאי הביקור באולמות התצוגה, בשטח העתיקות ובעסקים שבנמל עשויים להיות שונים. הליכת ערב על שפת המים אינה מחליפה סיור במסלול הארכאולוגי בשעות שבהן מותר להיכנס אליו.
אמת המים משלימה את סיפור העיר
קשתות אמת המים שעל החוף נמנות עם המראות המזוהים עם קיסריה. עם זאת, חוף אמת המים הוא תחנה נפרדת מן המסלול העיקרי שבין התיאטרון לנמל; אין לחפש את הקשתות מיד מעבר לשער הצלבני. הביקור שם מוסיף את סיפור הובלת המים המתוקים. עיר החוף נזקקה למים לתושביה, למרחצאות ולמזרקות הציבוריות, והים המלוח הסמוך לא סיפק מענה לצרכים האלה. אם משלבים את האמה באותו יום, כדאי להקצות לה זמן והגעה נפרדים. כך נחשפים שני צדדים משלימים של ההנדסה הקדומה: הנמל הגן על אוניות מפני הים, ואמות המים הביאו לעיר מים ממקורות ביבשה. התבוננו בקשתות ממפלס הקרקע והימנעו מטיפוס על הבנייה העתיקה.
מסלול עם רצף ברור
- 1
בוחרים היכן להתחיל
הכניסה הדרומית מתאימה לפתיחה בתיאטרון ובחיי העיר הרומית. הכניסה הצפונית מובילה תחילה לביצורי ימי הביניים ולאזור הנמל. בזמן הניווט הבחינו בין הכניסות המסוימות לגן לבין היישוב קיסריה.
- 2
מחברים בין התיאטרון, הארמון והזירה
השוו את צורות המבנים ואת השימושים שלהם. עצירה נפרדת מול הכתובת ופריטי האבן מוסיפה לממדי הבנייה את הפרטים האנושיים שנשמרו בחפצים ובמילים החקוקות.
- 3
משאירים זמן וכוח לנמל
אחרי השטח הארכאולוגי הפתוח, התעכבו בשער, בשרידי העיר ובקמרונות שליד הנמל. כדאי לפזר את המאמץ לאורך הביקור, משום שאופי המבנים והממצאים משתנה מאוד בדרך.
- 4
מתכננים גם את החזרה
ההליכה בין החלק הדרומי לצפוני עשויה להסתיים הרחק מהמכונית. בדקו במפת האתר את הכניסה, היציאה ונתיב החזרה, במיוחד אם מתוכננת בהמשך עצירה נפרדת בחוף אמת המים.
שמש, רוח וטיול עם ילדים
קיסריה היא אתר חוף חשוף לשמש ולרוח. בזירה, ליד הארמון ובמעברים בין הרבעים מורגשת השמש יותר מאשר לצד המבנים המספקים מחסה נקודתי. העונה הקרירה מתאימה להליכה נינוחה ולהתבוננות באבן ובים. אחרי גשם יש להיזהר במיוחד במשטחים חלקים או לא אחידים. במזג אוויר חם אפשר לשלב בין השטחים הפתוחים לביקור בתצוגה, ככל שהיא זמינה. אור צד מבליט מדרגות, תבליטים בבנייה ואת קווי המתאר של בריכת הארמון. עם זאת, שקיעה יפה אינה מעידה שכל שטחי העתיקות פתוחים עד החשכה. עם ילדים כדאי לבחור כמה דברים מוחשיים לבדיקה: ההבדל בין התיאטרון להיפודרום, הפנייה בתוך השער, או הפער בין הנמל של היום לשחזורו. שאלות על מבנים שרואים מול העיניים יכולות להחזיק את תשומת הלב טוב יותר מרשימה ארוכה של תקופות.
שאלות לפני הביקור בקיסריה
- האם קיסריה וקיסריה פיליפי הן אותו מקום? אלה שני אתרים שונים. המדריך הזה עוסק בעיר שעל חוף הים התיכון. קיסריה פיליפי, המכונה גם קיסריון, קשורה לאזור הבניאס. לטיול המתואר כאן יש לבחור בגן לאומי קיסריה, ולא באתר ההיסטורי בעל השם הדומה שבצפון הארץ.
- מאיזו כניסה כדאי להתחיל? לפתיחה בתיאטרון הרומי ובארמון בוחרים בחלק הדרומי; לשער הצלבני ולנמל מתחילים בצפון. הבחירה תלויה בנושא שמעניין אתכם ובתוכנית החזרה. כדי לבקר בשני האזורים המרכזיים צריך ללכת ביניהם, ולכן כדאי לבדוק מראש היכן תסתיים ההליכה ביחס לנקודת ההתחלה.
- האם אמת המים נמצאת במסלול ההליכה העיקרי? הקשתות שעל החוף הן תחנה נפרדת מן הרצף של התיאטרון, הארמון והנמל. הקצו זמן להגעה אל חוף אמת המים ולביקור בו, במקום לצפות לפגוש את הקשתות מיד ביציאה מאזור הנמל. אפשר לשלב את שניהם באותו יום, אך יש לתכנן זאת בנפרד.
- אפשר לראות בגן את כתובת פילאטוס המקורית? בגן מוצג העתק של הכתובת שנמצאה בחפירות התיאטרון. המקור שמור במוזיאון ישראל בירושלים. ההבחנה חשובה במיוחד למי שמתעניין בחפצים הארכאולוגיים עצמם: העדות קשורה ישירות לקיסריה, אך האבן המקורית אינה מוצגת באתר שבו התגלתה.
- האם המסלול מתאים לעגלת ילדים או לכיסא גלגלים? בחלקים מן האתר הוסדרו שבילי מבקרים, אך פני השטח הארכאולוגיים ודרכי הגישה למבנים השונים אינם אחידים. לעגלת ילדים, לכיסא גלגלים או למטיילים עם מגבלת ניידות כדאי לבחור מראש מסלול מתאים ולברר את תנאי הגישה אליו. אין להניח שניתן להגיע לכל שריד באותה קלות.
- אפשר לשלב רחצה במהלך הסיור בעתיקות? בריכת הארמון, שרידי הנמל וקו החוף הארכאולוגי אינם אתרי רחצה מעצם הימצאותם ליד המים. אם רוצים גם לבלות בים, מתכננים ביקור בחוף בנפרד ובוחרים רק מקום מתאים שבו הרחצה מותרת. אין להסיק ממראה המים שניתן להיכנס אליהם מתוך מסלול העתיקות.
- כדאי להגיע בערב בשביל האור? אור רך מתאים לצילום ולהתבוננות באדריכלות האבן, אך שעות הגישה לעתיקות ולאזור הנמל עשויות להיות שונות. לפני היציאה בדקו אצל הנהלת האתר את כללי הכניסה ואת אפשרות הביקור בתצוגה שמעניינת אתכם. כך לא תבנו את הסיור הארכאולוגי על שעת אור שבה אין אליו גישה.
מקורות מידע
רקע היסטורי
עוד לפני הקמת העיר הרומית הגדולה התקיים כאן יישוב מסחר קטן על החוף, שנודע בשם מגדל סטרטון. ראשיתו של המקום קדומה למפעלי הבנייה המזוהים כיום עם קיסריה.
עיר הנמל התגבשה וקיבלה את השם קיסריה לכבוד אוגוסטוס. מפעל הבנייה הזה קבע את כיווני ההתפתחות העיקריים לאורך החוף.
קיסריה הייתה מרכז שלטוני, מסחרי ותרבותי. במשך מאות שנים התפתחו בה מבני ציבור, מערכות אספקת מים ורבעי מגורים.
סביב אזור הנמל בוצרה עיר קטנה יותר בשטחה. ממדיה של העיר מימי הביניים שונים בבירור מן המרחב שתפסה קיסריה בעת העתיקה.
מהגרים מבוסניה הקימו יישוב ליד הנמל. המסגד שנותר במקום שייך לשלב המאוחר הזה בתולדות החוף, ולא לעיר הרומית או לעיר הצלבנית.








