במבט אחד
מה מחכה לכם במקום
זמן ביקור
המידע טרם נוסף
רמת קושי
המידע טרם נוסף
אורך המסלול
המידע טרם נוסף
למי זה מתאים
שעות עומס
אין עדיין נתוני עומס מאומתים
מתי הכי כדאי
מומלץטובחם מאוד
תחזית ל־5 ימים
התחזית תיטען כשהבלוק יוצג
על המקום
שמורת טבע חי בר בכרמל
בחי-בר כרמל כדאי להתרגל למבט מרחוק. יחמור פרסי עשוי לעמוד בין העצים, נשר לנוח בכלוב תעופה רחב, ואייל הכרמל להתגלות רק אחרי חיפוש סבלני בעיניים. המרחק הזה מתאים לתפקידו של המקום. במדרונות המיוערים ליד אוניברסיטת חיפה מרבים מינים נדירים ומכינים חלק מבעלי החיים לחיים בטבע. הביקור חושף שלבים בעבודה הזאת, ומבהיר מדוע השבת מין שנעלם מנוף הארץ נמשכת הרבה מעבר לרגע שבו נפתח שער המכלאה.
מדרון מיוער ליד חיפה
שמורת טבע חי-בר כרמל נמצאת ברכס הכרמל, סמוך לאוניברסיטת חיפה, בתוך מרחב מוגן גדול בהרבה. חורש ים-תיכוני ושיחים מכסים את המדרונות שבין ערוצי הנחלים, והמרכז נמצא באגן נחל גלים. למיקום יש קשר ישיר לעבודתו: כאן מכינים בעלי חיים לחיים בחורשי צפון הארץ. חי-בר יטבתה פועל בתנאי מדבר; בכרמל מיושם אותו רעיון של השבת חיות בר בסביבה אחרת. השם המשותף אינו מעיד על הרכב מינים זהה או על אותו אופי ביקור.
בכרמל הולכים ברגל בין נקודות תצפית, ובעלי החיים נעים בשטחים שהוקצו להם. רחבת התצפית שבכניסה מאפשרת להבין כיצד המכלאות משתלבות בנוף שמסביב. בנייני האוניברסיטה מזכירים עד כמה העיר קרובה, אבל בזמן התצפית המבט עובר במהרה אל העצים, אל המדרון ואל תנועה קלה בקצה הרחוק של המכלאה.
מגרעין רבייה לחיים בטבע
- 1
בונים גרעין רבייה
תחילה צריך לבסס קבוצה יציבה של בעלי חיים ממין נדיר, בטיפול אנשי מקצוע. הצלחת הרבייה ושמירה על בריאות הקבוצה הן תנאי יסוד. לידת צאצא פותחת שלב נוסף בעבודה, שכן החיים העתידיים בחורש יציבו בפניו תנאים ודרישות אחרים.
- 2
מכינים את בעלי החיים לאתר ההשבה
האקלום מאפשר לבעל החיים להכיר בהדרגה את סביבתו העתידית. יחמורים פרסיים הועברו למכלאות מיוחדות ליד אתרי השחרור כדי לרכך את המעבר לחיים חופשיים. מסלול המבקרים אינו עובר בכל שטחי העבודה הקשורים לתהליך, וחלק מההכנה נעשה מחוץ לעיניהם.
- 3
משחררים וממשיכים לעקוב
אחרי השחרור בודקים תנועה ושרידות, בין היתר בעזרת סימון ומשדרים. התוצאה החשובה נמדדת לאורך זמן: בעלי החיים צריכים להתבסס בשטח ולהשתלב באוכלוסייה. עצם פתיחת השער אינה מעידה שהתוכנית הצליחה, ולכן המעקב הוא חלק מההשבה עצמה.
לכל מין תוכנית שימור משלו
יחמור פרסי
היחמור הוא אחד המינים המרכזיים בתוכנית ההשבה. הוא ניזון מצמחייה עשבונית וגם מעלים ומענפים של עצים ושיחים. המראה משתנה לפי העונה והזוויג, ולכן הקרניים המסועפות האופייניות לזכר בוגר אינן סימן שצריך לחפש אצל כל פרט.
אייל הכרמל
אייל קטן שסיפור השבתו קשור לדרום הכרמל, לרמת הנדיב ולהר חורשן. התצפית בו מאפשרת ללמוד להבחין בין בעלי פרסות שנראים דומים מרחוק, וגם להבין מדוע לכל אחד מהם תוכנית השבה נפרדת.
נשר מקראי
עוף גדול הניזון מפגרים, שהרבייה שלו בחי-בר היא חלק מהמאמץ לאושש אוכלוסייה שהצטמצמה. הצלחה מחייבת רבייה, הכנה לתעופה וצמצום סכנות אחרי השחרור. מה שרואים ליד כלוב התעופה הוא שלב בעבודה שנמשכת גם הרחק ממנו.
עיטם לבן-זנב
דורס גדול נוסף הנכלל בעבודת השימור של המרכז. אורח חייו ותזונתו שונים משל הנשר. כדאי להשוות את מבנה הראש והגוף ואת תנוחת העמידה של שני העופות, ולשים לב להבדלים שמעבר לגודל המרשים של שניהם.
היחמור הפרסי שב אל החורש
היחמור הפרסי מדגים בכרמל כיצד משיבים לטבע מין שנעלם מהארץ. ביסוס גרעין הרבייה אפשר לעבור מגידול בתנאים מוגנים לשחרור בשטח. השחרורים הראשונים במסגרת התוכנית החלו בשנת 1996 באזור נחל כזיב. תחילה הועברו היחמורים למכלאות אקלום, ולאחר שחרורם אפשרו משדרים לעקוב אחר תנועותיהם. בהמשך התרחבה העבודה לאזורים נוספים, ובהם נחל שורק בהרי יהודה.
המרחק בין האתרים מלמד על היקף התוכנית. בעל חיים שגדל בכרמל עשוי להשתלב באוכלוסייה בחורש מתאים במקום אחר בארץ. בזמן הביקור כדאי להתבונן בהתנהגות היחמורים בלי לצפות שינועו כל הזמן לאורך הגדר. מנוחה בצל, אכילת עלים ונסיגה לעומק המכלאה מלמדות אף הן על אורח חייהם. שמירה על התנהגות טבעית היא חלק מההכנה לעתיד, ולכן תשומת הלב של המבקרים אינה אמורה לקבוע את סדר יומם של בעלי החיים.
מדגרות, סימון ומרחב תעופה לנשרים
הנשרים בחי-בר כרמל חושפים את הצד הטכני של רבייה לצורכי שימור. בתיאורי התוכנית מוסבר כיצד מעבירים ביצה למדגרה, משאירים בקן ביצת דמה ומחזירים את הגוזל להוריו לאחר הבקיעה. כך משלבים טיפול מקצועי מבוקר עם גידול בידי בני אותו מין. בהמשך צריכים הנשרים הצעירים לפתח כישורי תעופה ולעבור אקלום לקראת השחרור.
טבעות, תגיות צבעוניות ולעיתים גם משדרים מאפשרים לזהות כל פרט. הסימון שנראה על העוף הוא כלי למחקר ולמעקב. מחוץ למרכז נשקפות לנשרים סכנות כמו הרעלה והתחשמלות בקווי חשמל. גם עוף שגדל בהצלחה זקוק לסביבה בטוחה יותר לאחר השחרור, ולכן הטיפול במפגעים בשטח הוא חלק מהמאמץ לשמר את האוכלוסייה. בזמן התצפית בכלובים כדאי להביט מדי פעם גם בשמיים. נשרים חופשיים עשויים להופיע באזור, אך אין לכך הבטחה בכל ביקור. הקשר בין הרבייה במרכז לבין האוכלוסייה החופשית מסביר את חשיבותם של כלובי התעופה מעבר למה שנראה בתוכם.
לא כל בעל חיים במרכז מיועד לשחרור
מהיוזמה להקמת החי-בר ועד לשחרור בשטח
- שנות השישים
אורי צאן ואברהם יפה קידמו את יוזמת החי-בר להשבת חיות בר שנעלמו מהארץ או שאוכלוסיותיהן הצטמצמו. אזורי האקלים השונים בישראל חייבו להקים מרכזים נפרדים, שכל אחד מהם יתאים לסביבה הטבעית ולבעלי החיים שבה.
- 1973
החל גידור השטח לחי-בר כרמל באגן נחל גלים. המרכז שבחורש קיבל מרחב לרבייה ולהכנת בעלי חיים לחיים בסביבה הים-תיכונית של צפון הארץ.
- 1989
שרפת יער גדולה בכרמל פגעה במרכז ובסביבתו. תולדות גידולם של המינים הנדירים נקשרו גם לפגיעותו של בית הגידול המיוער שבו הוקם החי-בר.
- 1996
החלו שחרורי יחמורים פרסיים באזור נחל כזיב. באותה תקופה שוחררו גם איילי כרמל בדרום הכרמל. תוכניות ההשבה התקדמו מבניית גרעיני רבייה לבחינת שרידותם של בעלי החיים מחוץ למכלאות.
- 2010
שרפה גדולה נוספת בכרמל איימה על בעלי החיים ועל מתקני המרכז. מאמצי העובדים להגן עליהם ולהצילם נעשו חלק מתולדות המקום, והמחישו את הסיכון שבהפעלת מרכז שימור בתוך מרחב מועד לשרפות.
כיצד איילים ויחמורים משפיעים על החורש
היחמורים ואיילי הכרמל משתלבים במערכת האקולוגית כאוכלי צמחים. כשהם אוכלים עלים, נצרים ועשב הם משפיעים על מבנה הצומח, ומשתתפים בקשרים שבין מרכיבי מארג המזון בחורש. משום כך, משמעות ההשבה רחבה ממספר בעלי החיים ששוחררו. עם זאת, אי אפשר לקבוע שכל מספר של איילים או יחמורים יועיל בהכרח לבית הגידול. התוצאה תלויה בתנאי הסביבה, בצפיפות האוכלוסייה ובתהליכים אקולוגיים נוספים.
בכרמל אפשר לראות היטב את הפסיפס של חורש סבוך ושטחים פתוחים יותר. צמרות העצים, השיחים והקרחות מציעים אפשרויות שונות למזון ולמסתור. בעל חיים שמתרחק מהשביל ונכנס בין העצים משתמש במגוון הזה. בנקודת התצפית כדאי לבחון גם את המרחב שסביבו: היכן נופל הצל, היכן הצמחייה דלילה יותר ומאיזו נקודה יש לו שדה ראייה. כך קל להבין מדוע מכלאה גדולה היא חלק מהטיפול בבעלי החיים, גם כשהדייר שלה נראה רק מרחוק.
בריכה קטנה לשימור הסלמנדרות
בין בעלי הפרסות הבולטים והעופות הגדולים אפשר לפספס בריכה קטנה המשמשת לשימור סלמנדרות. מים נחוצים בשלב מסוים במחזור החיים של דו-חיים, ואילו הבוגרים זקוקים גם למקומות מסתור ביבשה. הבריכה מרחיבה את המבט אל מינים שצורכיהם שונים מאלה של בעלי הקרניים והכנפיים הגדולות. הכרמל נמצא בגבול הדרומי של תפוצת הסלמנדרות המקומיות, ולכן יש חשיבות מיוחדת לשמירת מקומות לחים המתאימים להן.
אפשר להתבונן במים ובשולי הבריכה, אך יש להימנע ממגע בבעלי החיים ומחיפוש מתחת לאבנים. המסתור הוא חלק מבית הגידול; הפיכת אבן כדי לחשוף בעל חיים משנה את התנאים שעליהם מבקשים לשמור. גם אם לא רואים סלמנדרה, הבריכה ממחישה כיצד מרכיב קטן בנוף יכול להיות חיוני לקיומו של מין. גודלו של מקום לעין אינו מעיד על חשיבותו האקולוגית.
דרכים שונות להתבונן בבעלי החיים
- ילדים שאוהבים סיפורים
- עוקבים אחר דרכו של יחמור
- אפשר לעקוב אחר רצף אחד ברור: רבייה במרכז, היכרות הדרגתית עם אתר השחרור, חיים בחורש ומעקב של אנשי מקצוע. סיפורו של יחמור אחד עשוי להיות מעניין ומובן יותר ממעבר מהיר בין כל השמות שעל השלטים.
- חובבי ציפורים
- מתבוננים בהתנהגות ובסימני הזיהוי
- משקפת עוזרת להבחין בתנוחת הגוף, במקור, בטבעת או בתגית בלי לרדת מהשביל. השוו בין הנשר לעיטם. תצפית בעוף בכלוב תעופה שונה מתצפית בעוף חופשי, וכל אחת מהן מאפשרת לשים לב לפרטים אחרים.
- צלמים
- מצלמים ממרחק בלי למשוך תשומת לב
- בעלי החיים עשויים להישאר עמוק בתוך המכלאות. עדשה ארוכה יכולה לעזור, אך אינה מבטיחה צילום. המתינו לתנוחה או למיקום מתאימים במקום לקרוא לבעל החיים או לפתות אותו במזון להתקרב לגדר.
- מבקרים הזקוקים להתאמות נגישות
- מבררים על השבילים המסוימים שבהם תלכו
- המסלול עובר במדרון. למי שמתקשים בהליכה או מגיעים עם כיסא גלגלים או עגלת ילדים, חשוב לברר על שיפועים ועל הגישה לנקודות התצפית הרצויות. מידע כללי על נגישות האתר אינו מחליף בדיקה של המסלול כולו בהתאם לצורך האישי.
עצירה שקטה עוזרת לראות יותר
כדאי להגיע לחי-בר כרמל עם נכונות להמתין. במכלאות המיוערות בעלי החיים עשויים להיטמע ברקע גם כשהם קרובים יחסית. סרקו תחילה את הגבול שבין אור לצל, אחר כך את הקרקע שליד העצים ולבסוף את המדרון הרחוק. משקפת מגלה לעיתים יותר מהיצמדות לגדר. לילדים אפשר להציע משימת תצפית מוגדרת, כמו מציאת הבדלים בין אייל הכרמל ליחמור, או מעקב אחר האופן שבו עוף שומר על שיווי משקל על ענף.
צעקות, הקשה על מחסומים והאכלה מפריעות לתצפית ומשפיעות על התנהגות בעלי החיים. את האוכל שמרו להפסקה שלכם במקום המותר לכך. התלבשו להליכה במדרון טבעי, בנעליים מתאימות, והצטיידו במי שתייה ובהגנה מהשמש. במזג אוויר קריר נעים יותר להתעכב בנקודות התצפית; בקיץ ההליכה בקטעים החשופים מצריכה קצב מתון יותר. ימי הביקור והגישה לאזורי העבודה נקבעים בידי הנהלת השמורה. לפני היציאה יש לבדוק את ההנחיות באתר הרשמי של רשות הטבע והגנים. לוח שעות ישן וכללי של פארקים אינו בסיס אמין לתכנון ביקור במקום שבו הטיפול בבעלי החיים משפיע על סדר היום.
המבחן העיקרי של ההשבה נמצא מעבר לגדר
המבחן האמיתי של ההשבה מתרחש מחוץ לשביל המבקרים. בנחל כזיב או בדרום הכרמל, בעל חיים ששוחרר צריך למצוא מזון, לעבור עונה קשה ולפגוש בני מינו. אנשי המקצוע זקוקים לנתונים שנאספים לאורך חודשים ושנים, הרבה אחרי רגע השחרור. במבט הזה, בעל חיים נדיר במכלאה הוא נקודת מוצא להבנת תהליכים שמתרחשים בנוף שלם.
אוניברסיטת חיפה הסמוכה ושטחי הטיול האחרים בכרמל מאפשרים לשלב ביום גם ביקור במוזיאון או הליכה בטבע. את הביקורים האלה צריך לתכנן בנפרד; הכניסה לחי-בר אינה כוללת טיול מאורגן בחורש שמסביב. דבר שימושי לקחת מהסיור הוא היכולת להבחין בין אייל הכרמל, יחמור וצבי. ההיכרות עם ההבדלים תעזור לזהות בעלי חיים גם בטיולים הבאים, אפילו כשכל מה שנראה הוא צללית רחוקה בין העצים.
שאלות על חי-בר כרמל
- איפה נמצאת השמורה? ברכס הכרמל, ליד אוניברסיטת חיפה, בתוך מרחב מיוער ומוגן. לניווט יש לבחור בחי-בר כרמל. חי-בר יטבתה נמצא באזור המדברי של הארץ, ומייצג את הענף המדברי של תוכנית השבת חיות הבר. המינים ואופי הסיור בשני המקומות שונים.
- האם זו פינת ליטוף? הביקור מבוסס על תצפית בבעלי החיים ועל היכרות עם תוכניות השימור. בעלי החיים עשויים להישאר רחוקים מהשביל. האכלה, קריאות שנועדו למשוך אותם אל הגדר וניסיון ליצור מגע קרוב אינם חלק מהביקור, ועלולים להפריע להתנהגותם.
- אילו בעלי חיים אפשר לראות? עם עבודת המרכז נמנים יחמורים פרסיים, איילי כרמל, נשרים מקראיים, עיטמים לבני-זנב ומינים נוספים. מה שרואים בפועל תלוי במיקום בעלי החיים ובהתנהגותם. רשימת המינים ותוכניות השימור אינה מבטיחה שכל בעל חיים ייראה במהלך הסיור.
- האם כל בעלי החיים מיועדים לשחרור? לא. מטרות ההחזקה שונות בין המינים והקבוצות. למשל, עזי הבר וכבשי הבר המתוארים במידע על המרכז אינם מיועדים להשבה לטבע המקומי. לכל מין דרושה בחינה משלו של צורכי השימור ושל התאמתו לבית הגידול.
- לאן הושבו היחמורים הפרסיים? השחרורים הראשונים בתוכנית החלו בשנת 1996 באזור נחל כזיב, לאחר שהייה במכלאות אקלום. בהמשך התרחבה העבודה לאזורים נוספים, ובהם נחל שורק. זו ההיסטוריה של תוכנית ההשבה, ולא הבטחה לפגוש יחמור במסלול מסוים בחורש.
- למה לעופות יש טבעות ומשדרים? הם מאפשרים לזהות פרטים ולעקוב אחר חייהם אחרי השחרור. החוקרים משתמשים בנתונים כדי לבדוק לאן העופות נעים ואם הם שורדים. המעקב נמשך מעבר לגבולות המרכז ומסייע להעריך את תוצאות התוכנית בפועל, לאורך זמן.
- כדאי להביא משקפת? כן. החורש והמכלאות הרחבות מאפשרים לבעלי החיים להישאר במרחק. בעזרת משקפת קל יותר לבחון עופות ובעלי פרסות בלי לרדת מהשביל. גם ציוד אופטי טוב אינו מבטיח מפגש עם מין מסוים, ולכן כדאי להגיע עם סבלנות וציפיות מתאימות.
מקורות מידע
רקע היסטורי
אורי צאן ואברהם יפה קידמו את יוזמת החי-בר להשבת חיות בר שנעלמו מהארץ או שאוכלוסיותיהן הצטמצמו. אזורי האקלים השונים בישראל חייבו להקים מרכזים נפרדים, שכל אחד מהם יתאים לסביבה הטבעית ולבעלי החיים שבה.
החל גידור השטח לחי-בר כרמל באגן נחל גלים. המרכז שבחורש קיבל מרחב לרבייה ולהכנת בעלי חיים לחיים בסביבה הים-תיכונית של צפון הארץ.
שרפת יער גדולה בכרמל פגעה במרכז ובסביבתו. תולדות גידולם של המינים הנדירים נקשרו גם לפגיעותו של בית הגידול המיוער שבו הוקם החי-בר.
החלו שחרורי יחמורים פרסיים באזור נחל כזיב. באותה תקופה שוחררו גם איילי כרמל בדרום הכרמל. תוכניות ההשבה התקדמו מבניית גרעיני רבייה לבחינת שרידותם של בעלי החיים מחוץ למכלאות.
שרפה גדולה נוספת בכרמל איימה על בעלי החיים ועל מתקני המרכז. מאמצי העובדים להגן עליהם ולהצילם נעשו חלק מתולדות המקום, והמחישו את הסיכון שבהפעלת מרכז שימור בתוך מרחב מועד לשרפות.








