במבט אחד
מה מחכה לכם במקום
זמן ביקור
המידע טרם נוסף
רמת קושי
המידע טרם נוסף
כלבים מותרים ברצועה ומחסום פה באזור היום, אך אסורים בחניון הלילה.
אורך המסלול
המידע טרם נוסף
למי זה מתאים
שעות עומס
אין עדיין נתוני עומס מאומתים
מתי הכי כדאי
מומלץטובחם מאוד
תחזית ל־5 ימים
התחזית תיטען כשהבלוק יוצג
על המקום
גן לאומי מעיין חרוד
למרגלות הגלבוע נובעים מים מתוך מערה אפלה וזורמים בין מדשאות ועצים. מעל המעיין ניצב בית חנקין, ומעבר לצמרות נפרש עמק חרוד. בגן לאומי מעיין חרוד המבט נע בין פתח קטן בסלע לבין נוף רחב של דרכים, יישובים ושדות, שבסביבתם נערך גם קרב חשוב בימי הביניים. כדאי להקדיש זמן הן להליכה בחלקו התחתון של הגן והן לאתרים שעל המדרון. המעבר ביניהם מגלה כמה סיפורים שונים התרכזו סביב אותו מקור מים.
בין מורדות הגלבוע למרחבי העמק
מעיין חרוד נמצא למרגלותיו הצפון־מערביים של הגלבוע, ליד גדעונה. המדרון מתחלף כאן בתוך מרחק קצר במישור חקלאי, והגן הלאומי משתרע על אזור המעבר הזה. בחלק התחתון נמצאים המים, המדשאות והעצים, ובמעלה המדרון ניצבים בית חנקין ואתרי ההנצחה. עמק חרוד נכלל לעיתים בשם הרחב עמק יזרעאל, אך מבחינת הניקוז יש ביניהם הבדל חשוב. בעוד שחלקו המערבי של עמק יזרעאל מתנקז לקישון, המים בעמק חרוד זורמים מזרחה, אל הירדן. מיקומו של המעיין הפך אותו לנקודת ציון לאורך הדרך שבין עפולה לבית שאן במשך דורות. מלמטה מושך המדרון את העין כלפי מעלה; כשעולים, אפשר להבין טוב יותר את רוחב העמק ואת מקומו של המעיין בתוכו.
מוקדי הביקור בגן
הנביעה בסלע
המים יוצאים מתוך מערת גדעון. כדאי להתעכב מול הנביעה עצמה ולראות את המקום שממנו מתחילה הזרימה. סביב מוקד הטבע הקטן הזה התפתחו המסורות הקדומות, ובהמשך גם שטחי הנופש של הגן. הוא מסביר מדוע נבחר דווקא המקום הזה לפארק.
הבית שמעל המעיין
הבית הקטן שעל המדרון קשור בסיפורם של יהושע ואולגה חנקין. ליד המעיין המבט תחום בסלע ובצמחייה, ואילו מסביבת הבית נפתח שדה ראייה רחב אל העמק המעובד. שינוי הגובה הקטן משנה מאוד את אופי הנוף.
אחוזת הקבר והאנדרטה
אחוזת הקבר של בני הזוג חנקין סמוכה לבית, וממערב לה ניצבת אנדרטה לבני העמק שנפלו במערכות ישראל. אלה מקומות של זיכרון והנצחה, והביקור בהם מצריך התנהלות שקטה ומכבדת יותר מן הבילוי במדשאות שבחלק התחתון.
לעקוב אחר המים ממקום הנביעה
המים יוצאים מבסיס ההר ועוברים בתעלות ובבריכות שעוצבו בידי אדם. כדאי לעקוב בעיניים אחר הרצף שבין החלל הכהה בסלע, הזרם היוצא ממנו והשטח המגונן שבהמשך. כך אפשר להבחין בין המעיין הפעיל, שסביבו התפתח האתר, לבין צורת הבריכות והשבילים, שהיא תוצאה של עבודות הפיתוח. מקור מי התהום במי גשמים המחלחלים דרך הסלעים; הם נובעים במקום שבו המבנה הגאולוגי מאפשר להם לצאת אל פני השטח מתחת למדרון. דווקא פתח הנביעה הקטן עשוי ללמד על המקום יותר משטח המים הגדול ביותר בגן. המים עשויים להיראות צלולים, אך צלילות אינה מעידה שהם ראויים לשתייה. גם המערה אינה מסלול תת־קרקעי מוסדר שאפשר לצאת לחקור באופן עצמאי.
מערת גדעון ומבחן המים
המסורת קושרת את המעיין לסיפור שבספר שופטים, שבו גדעון מצמצם את צבאו לפני המלחמה במדיינים לפי הדרך שבה הלוחמים שותים מים. בסיפור המקראי נותרים לאחר המבחן שלוש מאות לוחמים. השם מערת גדעון משמר את הקשר הזה, ומסייע להבין מדוע זכה מעיין קטן למעמד מוכר כל כך. עם זאת, הזיהוי של מעיין חרוד של ימינו עם עין חרוד המקראי שנוי במחלוקת, וחוקרים הציעו גם מיקומים אחרים. לכן ראוי להציג את הקשר כמסורת זיהוי ואת מבחן המים כסיפור מקראי. פתח המערה ומתווה הגן בן זמננו אינם מוכיחים היכן בדיוק עמדו הלוחמים. אפשר לספר את הסיפור ליד המים ולשמור על משמעותו, ובה בעת להשאיר פתוחה את שאלת המיקום ההיסטורי והארכאולוגי.
עין ג'אלות והקרב בימי הביניים
שמו הערבי של המעיין הוא עין ג'אלות. סביבתו קשורה לאירוע מתועד מימי הביניים: ניצחון הממלוכים על צבא מונגולי בשנת 1260. הקרב בלם את התקדמותו של אותו צבא לעבר מצרים והיה לאירוע חשוב בתולדות האזור. בשונה ממסורת הזיהוי הקשורה בגדעון, כאן מדובר באירוע בעל תאריך היסטורי מבוסס. עם זאת, גבולות הגן הלאומי של ימינו אינם גבולותיו של שדה הקרב. הלחימה התרחשה גם בשטח שסביבו, והליכה בשבילי הגן אינה מאפשרת לשחזר את מיקומם המדויק של הכוחות. במקום זאת, כדאי להביט ברצועת המעבר הרחבה שלמרגלות הגלבוע. נוכחותו של מעיין מסייעת להבין מדוע חנו צבאות באזור הזה: בני אדם ובעלי חיים שנעו בדרכים היבשתיות היו זקוקים למקור מים.
תחנות בתולדות המעיין וסביבתו
- שנת 1260
בקרב עין ג'אלות מביס הצבא הממלוכי את הצבא המונגולי באזור המעיין והעמק.
- שנת 1921
קיבוץ עין חרוד מוקם ליד המעיין. בהמשך עובר הקיבוץ למקום אחר; שני הקיבוצים הנושאים כיום את השם עין חרוד נמצאים מחוץ לשטח הגן הלאומי.
- השנים 1931–1936
ביתם של יהושע ואולגה חנקין נבנה על המדרון שמעל המעיין. הבית נועד למגורי בני הזוג, אך הם לא התגוררו בו.
בית חנקין והעמק שהשתנה
יהושע חנקין היה מעורב ברכישות קרקע גדולות שנקשרו בהתפתחות ההתיישבות היהודית בעמק. הבית שמעל המעיין מאפשר לעבור מן הסיפור הרחב של שינוי פני האזור אל קורותיה של משפחה אחת. הוא נבנה כבית מגורים פרטי, אך יהושע ואולגה לא גרו בו, ובהמשך הפך למוזיאון. גם מבחוץ כדאי לשים לב למידותיו הצנועות ולמקום שנבחר עבורו. זהו בית על מדרון מעל מים, הפונה אל הנוף החקלאי שבו עסקה עבודתו של חנקין. יש להבחין בין צפייה במבנה מתוך שטח הגן לבין כניסה לתצוגה שבתוכו. למי שמתעניינים במסמכים ובמוצגים, חשוב לברר בנפרד את אפשרות הביקור בבית. הכניסה לגן אינה מבטיחה כניסה למוזיאון או סיור מודרך בתוכו.
אחוזת קבר משפחתית והנצחה לבני העמק
אחוזת הקבר של יהושע ואולגה חנקין נמצאת סמוך לבית שבו תכננו לגור. הבית והקבר מרכזים על מדרון אחד את תוכנית החיים של בני הזוג ואת מקום מנוחתם. ממערב ניצבת האנדרטה לבני העמק שנפלו במערכות ישראל, מעשה ידי הפסל דוד פלומבו. כאן משתנה אופי הביקור: מן המשחק ליד המים עוברים לקריאת שמות ולהתייחדות, מול הנוף שבו חיו האנשים המונצחים. כשמגיעים עם ילדים, אפשר להתחיל בהסבר פשוט על ההבדל בין מקום קבורה של משפחה לבין אנדרטה ציבורית. כדאי להתבונן בפרטי הפסל כפי שהם, ולהימנע מהצמדת פירוש סמלי לכל רכיב בלי בסיס לכך. צילומים קבוצתיים והתכנסויות רועשות עדיף לקיים בחלקים אחרים של הגן, כדי לשמור על השקט באזור ההנצחה.
מה רואים מן המדרון
העלייה לכיוון הבית מאפשרת גם לראות את הגן מלמעלה. מתחת נפרשים המדשאות, תוואי המים והעצים שלמרגלות ההר. מעבר להם משתרעים השדות ובריכות הדגים של עמק חרוד, ובהמשך נראית גבעת המורה. התצפית מחברת בין הנביעה הטבעית לבין נוף שעוצב במידה רבה בידי אדם. פני העמק השתנו לאורך השנים בעקבות ניקוז שטחים ביצתיים, שינויים בחקלאות וסלילת דרכים. השינויים האלה הם חלק חשוב מן ההיסטוריה המקומית. אפשר להשוות בין צילום קרוב של המים היוצאים מן המערה לבין צילום רחב מן המדרון: כל אחד מהם מציג צד אחר של אותו מקום, ומדגיש את המרחק שבין פתח הנביעה הקטן למרחבי העמק. יש להישאר בנקודות התצפית המותרות; אין צורך להתקרב לשפת מדרון או לסטות מן השביל כדי לראות את הנוף.
איך לחלק את זמן הביקור
- למתעניינים בטבע
- המערה ונתיב המים
- התחילו בנקודה שבה המים יוצאים מן הסלע, והמשיכו לעקוב אחר הזרימה מן השבילים המותרים. עיקר העניין הוא הקשר שבין המעיין למורדות הגלבוע; אין כאן מסלול הליכה ארוך בקניון.
- למתעניינים בהיסטוריה
- כמה תקופות על מדרון אחד
- חברו בין המעיין, הבית, אחוזת הקבר והאנדרטה. הסיפור המקראי, הקרב בימי הביניים וקורות משפחת חנקין שייכים לתקופות שונות. לכל אחד מהם ההקשר שלו והמקורות שעליהם הוא נשען.
- למשפחות עם ילדים
- בילוי למטה ועלייה נפרדת לבית
- אפשר לשלב התבוננות במים עם הפסקות במדשאות. העלייה לבית כוללת מדרגות ודורשת מאמץ נוסף, ולכן כדאי להעריך בנפרד אם היא מתאימה למשפחה, גם כשההליכה למטה נוחה לכם.
- למי שרוצים תצפית
- המדרון שמעל הגן
- הקדישו עצירה בפני עצמה לחלק העליון, ושמרו כוחות גם לדרך חזרה. המבט הרחב אל העמק שונה מן הנוף התחום שמקיף את הנביעה, וכדאי להשאיר זמן לשניהם.
צל ליד המים ושמש במדרון
מעיין חרוד נמצא בעמק נמוך וחם, ולא באזור הררי קריר. בקיץ המים והעצים הופכים את החלק התחתון למקום נעים להפסקה, אך הדרך לבית עדיין דורשת עלייה במדרון. עדיף לתכנן אותה לשעות החמות פחות במסגרת שעות הביקור המותרות. במזג אוויר קריר אפשר להקדיש יותר תשומת לב לתצפית ולאתרים ההיסטוריים. לאחר גשם יש להיזהר במדרגות ובשבילים הסמוכים למים. הירק האביבי הוא חלק מן השינוי העונתי בנוף, אך אין להסיק ממנו הבטחה לפריחה מסוימת ביום הביקור. מנוחה על הדשא ועלייה במדרגות מצריכות קצב הליכה והיערכות שונים, לרבות נעליים מתאימות. הביאו מי שתייה, ואל תסתמכו על מילוי בקבוקים מן המעיין, גם אם מימיו נראים צלולים.
כניסה למים ולינה מחייבות בירור נפרד
לבחור את היעד הנכון בניווט
בניווט ברכב בחרו בגן הלאומי שליד גדעונה. הגישה לצד הזה של הגלבוע מסתעפת מכביש 71, בין עפולה לבית שאן. חיפוש של השם עין חרוד בלבד עלול להוביל לאחד הקיבוצים של ימינו, הנמצאים בנפרד מן המעיין. אפשר לשלב את המקום ביום טיול בעמק, לצד תצפיות והיכרות עם יישוביו. גן לאומי בית אלפא מציע מוקד עניין אחר, רצפת פסיפס עתיקה שכדאי להתעכב על פרטיה; גן השלושה מוכר בזכות בריכותיו הגדולות יותר. ההשוואה מסייעת לבחור ביקור שמתאים לתחומי העניין שלכם. במעיין חרוד בולטת הקרבה שבין חלל קטן בסלע, עמק רחב ובית הנושא סיפור משפחתי מעל המים. כדאי להשאיר זמן למעבר מן הפרטים שליד הנביעה אל הנוף הנשקף מן המדרון.
שאלות על הביקור במעיין חרוד
- האם מעיין חרוד וקיבוצי עין חרוד נמצאים באותו מקום? לא. הגן הלאומי מקיף את המעיין ליד גדעונה, ואילו שני קיבוצי עין חרוד של ימינו נמצאים במקום אחר. בתכנון הדרך בחרו בשם המלא גן לאומי מעיין חרוד, ואל תסתמכו רק על השם המשותף. ההבחנה חשובה במיוחד בעת חיפוש יעד באפליקציית ניווט.
- האם אפשר לסייר בתוך מערת גדעון? זהו החלל שממנו נובע המעיין, ולא מסלול הליכה תת־קרקעי מוסדר. אפשר להתבונן בו מן האזור המותר לצד המים ולראות את תחילת הזרימה. אין לתכנן כניסה עצמאית אל תוך המערה כחלק מן הטיול בגן.
- האם גדעון בחר את לוחמיו בדיוק בנקודה הזאת? זו מסורת הזיהוי המוכרת שקושרת את המעיין לסיפור בספר שופטים. הזיהוי המדויק של המקום המקראי שנוי במחלוקת בין חוקרים, ולכן יש להבחין בין סיפור מבחן המים לבין עובדה היסטורית מוכחת על הנקודה שבה הוא התרחש.
- מה חשיבותו של בית חנקין? הבית נבנה על המדרון שמעל המעיין עבור יהושע ואולגה חנקין, אך הם לא התגוררו בו. בהמשך הפך למוזיאון, והוא מחבר את סיפורם האישי לתולדות ההתיישבות בעמק. יש לברר את הכניסה לתצוגה שבתוכו בנפרד מן הביקור בשטח הגן.
- האם כל הביקור הוא הליכה קלה במישור? יש הבדל בין שטחי הגן התחתונים לבין הדרך העולה לבית. האתרים ההיסטוריים בחלק העליון כרוכים בהליכה במדרון ובמדרגות. אם מדרגות אינן מתאימות לכם, בררו מראש את הנגישות למוקדים שברצונכם לראות, ותכננו בהתאם ביקור בחלק התחתון.
- האם הביקור חייב לכלול רחצה? אפשר ליהנות מן המעיין, מן הנוף ומן האתרים ההיסטוריים גם במהלך ביקור יבש לחלוטין. למים נכנסים רק במקומות ובזמנים שבהם הדבר מותר לפי ההנחיות. בריכה מלאה במים אינה מעידה בפני עצמה על הסדרי הרחצה או על היתר כניסה.
- איזה קרב מימי הביניים קשור למעיין? בשנת 1260 ניצחו הממלוכים צבא מונגולי באזור עין ג'אלות. האירוע שייך לתקופה שונה לחלוטין מזו של הסיפור על גדעון. שבילי הגן של ימינו אינם מסמנים את מיקומם המדויק של הצבאות בשדה הקרב, ואין להסיק מהם היכן ניצב כל כוח.
מקורות מידע
רקע היסטורי
בקרב עין ג'אלות מביס הצבא הממלוכי את הצבא המונגולי באזור המעיין והעמק.
קיבוץ עין חרוד מוקם ליד המעיין. בהמשך עובר הקיבוץ למקום אחר; שני הקיבוצים הנושאים כיום את השם עין חרוד נמצאים מחוץ לשטח הגן הלאומי.
ביתם של יהושע ואולגה חנקין נבנה על המדרון שמעל המעיין. הבית נועד למגורי בני הזוג, אך הם לא התגוררו בו.








