במבט אחד
מה מחכה לכם במקום
רמת קושי
קל
מסלול רשמי מעגלי כקילומטר, שעה–שעתיים, נגיש חלקית. 90 הדקות הקיימות תואמות לטווח.
אורך המסלול
המידע טרם נוסף
למי זה מתאים
שעות עומס
אין עדיין נתוני עומס מאומתים
מתי הכי כדאי
מומלץטובחם מאוד
תחזית ל־5 ימים
התחזית תיטען כשהבלוק יוצג
על המקום
שמורת טבע עין אפק
על שביל העץ בעין אפק, המים נפרשים משני צדי הדרך. בין הקנים חולפים דגים, עופות חוצים את הבריכות, ומאחורי הצמחייה מתרוממים קירותיה העבים של טחנת קמח עתיקה. ליד קריית ביאליק, במישור החוף שמדרום לעכו, נשמר כאן חלק מנוף הביצות של מקורות נחל נעמן. בתוך השטח הקטן הזה אפשר לקרוא שני סיפורים הקשורים לאותם מים: תעשיית הקמח של ימי הביניים והמאמץ המתמשך לשקם בית גידול לח שנפגע מייבוש ומשאיבה.
עין אפק בתולדות שמירת הטבע
מעיינות הנעמן במישור החוף
שמורת טבע עין אפק נמצאת ממזרח לקריית ביאליק, בעמק זבולון שבדרום עמק עכו. המעיינות ובריכות הביצה שבה הם מקורותיו של נחל נעמן. בהמשך זורם הנחל לעבר החוף ליד עכו, ואילו מסלול המבקרים מתמקד בבית הגידול הלח שבתחומי השמורה. הקרבה לעיר מחדדת את הרושם בכניסה: כבישים ושכונות מגורים נמצאים במרחק קצר, ובתוך השמורה נפתח נוף של קנים, מים גלויים וקרקע רוויה. השם אפק משמש הן את תל היישוב הקדום והן את סביבת המעיינות. בתכנון הנסיעה חשוב לבחור את השמורה שליד קריית ביאליק. שמות כמו אפק ותל אפק מופיעים גם באזורים אחרים בארץ, והתאמה בשם בלבד עלולה להוביל ליעד אחר. הנתון 66 הקטר, שהם 660 דונם, מתייחס לשטח הרשום כאתר רמסר. הוא אינו מציין את אורך השבילים או את היקף השטח שאפשר לטייל בו.
ארבע נקודות מבט על הביצה
שביל העץ מעל המים
השביל המוגבה מקרב את המבקרים לבית הגידול הלח בלי לפלס דרך בתוך הצמחייה. במקטעים הפתוחים רואים השתקפויות ותנועה מתחת לפני המים; בפתחים הצרים מציצים אל המפגש בין הקנים לבריכה. גם כמה צעדים משנים את זווית המבט ואת הפרטים שנגלים לעין.
טחנת הקמח המבוצרת
מבנה האבן מזכיר תקופה שבה מי המעיינות סייעו לספק קמח לעכו של ימי הביניים. הקירות העבים ומפלסי המבנה ממחישים את הצורך להגן על אתר ייצור בעל ערך. מיקומו לצד המים עוזר להבין מה היה מקור הכוח שהניע את הטחנה.
האחו הלח
השטח הנמוך והפתוח מציע בית גידול שונה מסבך הקנים הצפוף. יש צמחים ובעלי חיים הזקוקים דווקא לצמחייה הנמוכה והפתוחה הזאת. כדי לשמור עליה נדרש ממשק פעיל, כלומר טיפול מכוון בבית הגידול, בין השאר באמצעות רעייה מבוקרת.
תל אפק
העלייה לכיוון היישוב הקדום משנה את קנה המידה של הביקור. במקום להתמקד בפרטים שבגובה המים, מביטים אל המישור שסביב. מלמעלה קל יותר להבין מדוע התיישבו ליד המעיינות ואיך קטע הביצה הזה משתלב בנוף הרחב של מישור החוף.
בית גידול לח ששוקם אחרי הייבוש
נופי עין אפק השתנו מאוד לאורך הדורות. חלקים נרחבים מהביצות שסביב יובשו, ובהמשך הפחיתה שאיבת מי התהום את שפיעת המעיינות. חלק מהנביעות נחלשו או התייבשו, ובית הגידול המימי נפגע עוד יותר. בתיאור האתר ברשימת רמסר מצוין במפורש שזהו שטח ששוקם בעקבות ייבוש ביצות. הידיעה הזאת משנה את המבט על הבריכות השקטות: קיומן תלוי בטיפול במקורות המים ובחברות הצומח. בשנים שחונות נעשו כאן עבודות להעמקת גופי המים והוזרמו מים מקידוחים סמוכים. קווי הגדות, התעלות והבריכות הפתוחות נושאים אפוא סימנים של תהליכים טבעיים ושל התערבות האדם גם יחד. אפשר להתבונן בנוף ולנסות לזהות כיצד המים מחברים בין החלקים האלה. שמירה על בית גידול לח דורשת טיפול במשטר המים שלו, כלומר בתנועת המים ובזמינותם ברחבי השטח. עצם ההכרזה על שמורה אינה מבטיחה שמעיין ימשיך לנבוע או שבעלי החיים והצמחים התלויים בו יוכלו להתקיים.
טחנת קמח בשירות העיר שלחוף הים
טחנת הקמח בעין אפק הייתה חלק מהמערכת הכלכלית של עכו בימי הביניים. במאות ה־12 וה־13 הקימו כאן מסדרים צבאיים־דתיים מתקני מים וטחנות לעיבוד תבואה. המים סיפקו כוח, אך תחילה היה צריך לאגור אותם ולהוליכם אל מנגנוני הטחינה. הסכרים, גובה המים שנאגרו ומיקום הטחנות היו חלקים של אותה בעיה הנדסית. המבנה המבוצר שהשתמר ממחיש את ערכם של ציוד הטחינה, מלאי התבואה והגישה למעיינות שעליהם נדרשה הגנה. כדאי להתחיל בהתבוננות במיקום המבנה בשטח הנמוך, ורק אז לבחון את קירותיו ואת החללים שבתוכו. תפקידו כאתר ייצור מסביר את מראהו דמוי המצודה. הטחנה המשיכה לשמש את תושבי האזור ועברה שינויים בתקופות מאוחרות, ולכן אין לייחס את כל חלקיה לשנת בנייה אחת. למשל, ב־1936 נוספה על גגה עמדת בטון לתצפית ולשמירה על מקורות המים ועל הכביש הסמוך. במבנה שכנה גם תצוגה אתנוגרפית קטנה. גם אם הביקור אינו כולל תערוכה בתוך הטחנה, האדריכלות שנותרה מסייעת להבין את תולדות השימוש במעיינות.
כיצד השתנה השימוש במים
- המאות ה־12 וה־13
ההוספיטלרים והטמפלרים הפעילו טחנות שנשענו על אותו מקור מים. המחלוקות ביניהם עסקו במפלס המים, באופן הפעלת המתקנים ובמעבר לאורך הנחל. הזרימה חיברה בין נחלות שכנות, ובה בעת הייתה מוקד לסכסוך על משאב חיוני.
- ראשית המאה ה־20
מנועי דיזל החלו לדחוק את מנגנוני הטחינה שהונעו במים. ייצור הקמח נעשה תלוי פחות בעוצמת הזרם, אך למים ולקרקע שסביבם נשאר ערך כלכלי גם עם השינוי הטכנולוגי.
- 1937–1939
ביצות באזור היישובים הסמוכים יובשו, בין השאר כדי להילחם במלריה וביתושים המעבירים אותה. ההגנה המאוחרת על שרידי הביצות שייכת לשלב אחר ביחסים שבין האדם לנוף הזה.
- 1979 ו־1991
בשנת 1979 הוכרז המקום כשמורת טבע. ב־1991 הובאו משמורת החולה תאואים, המכונים גם ג׳מוסים, כדי לסייע בשמירת האחו הלח הפתוח. כך הפכו בעלי החיים הרועים לחלק מתוכנית הטיפול בבית הגידול.
- 12 בנובמבר 1996
עין אפק נכללה ברשימת רמסר של בתי גידול לחים בעלי חשיבות בין־לאומית. ההכרה מתייחסת למערכת האקולוגית המימית כולה, הרבה מעבר לנקודת תצפית מסוימת או לבריכה בודדת.
בעלי החיים שכדאי לחפש
דגים לצד השביל
בבריכות מתועדים שפמנונים, קרפיונים ואמנונים. כדאי לעצור בגבול שבין אור לצל ולתת לעיניים להסתגל. צללית כהה וגדולה הנעה מתחת לפני המים עשויה למשוך את המבט יותר מהנוף הרחב. אין צורך להאכיל את הדגים כדי לצפות בהם; האכלה משנה את התנהגותם.
עופות מים
אגמיות, ברווזים, אנפות לילה ולבניות קטנות משתמשים בחלקים שונים של הבריכות והגדות. שימו לב לדרכי חיפוש המזון: עוף אחד שוחה במים הפתוחים, ואחר ממתין לטרף בשוליים הרדודים. המינים שתפגשו ומיקומם תלויים בעונה ובהתנהגות העופות. שלט זיהוי אינו מבטיח תצפית בכל המינים המופיעים עליו.
צבים
חפשו צבים בשולי המים ובמקומות חשופים שבהם הם יכולים להתחמם בשמש. אפשר לצפות בהם היטב מהשביל. ניסיון להתקרב עלול לגרום לצב להחליק למים עוד לפני ששאר המטיילים הספיקו להבחין בו.
תאואים באחו
רעיית התאואים מצמצמת את התפשטות הצמחייה ועוזרת לשמור על האחו הלח כשטח פתוח. הם חלק ממערכת אקולוגית שמטופלת באופן מכוון. המקום אינו פינת ליטוף, וגם אין ודאות שתראו אותם בכל ביקור. שמרו מרחק והימנעו מהתקרבות לשם צילום תקריב.
קנים, סוף וצמחי מים
הביצה כוללת כמה בתי גידול צמחיים נבדלים. קנים גבוהים מסתירים את המים ויוצרים מחסה, סוף גדל באזורים רדודים, ובשולי הבריכות הפתוחות נראים עלים וגבעולים בצורות אחרות. בגדות הלחות צומחת שנית גדולה, ובחלק מהמקומות מופיעים אשלים ופטל. גם בלי ידע בבוטניקה אפשר להשוות בין מבנה הגדות ובין סוגי הצמחייה, במקום לנסות לזהות כל צמח בשמו. התבוננו היכן השמש מגיעה אל המים, היכן מסתירה אותם חומת גבעולים והיכן מתחילה קרקע יבשה. הגבולות האלה משפיעים על מקומות המסתור ועל אזורי חיפוש המזון של בעלי החיים. צמחי המים עצמם תלויים בכמות המים ובאיכותם. הנימפאה הכחולה המוזכרת בתיאורי השמורה נזקקה לפעולות השבה; אין לראות באזכורה הבטחה למרבדי פריחה רצופים בכל ביקור. גם בעונה שבה הפריחה מועטה, הגבעולים היבשים, הלבלוב החדש וההשתקפויות מגלים שלבים שונים בחיי בית הגידול.
תל אפק והיישובים שמעל למעיינות
בחלקה הדרומי של השמורה נמצא תל אפק, שבו הצטברו שרידי יישובים קדומים. בני אדם חיו ליד המעיינות זמן רב לפני הקמת הטחנות של ימי הביניים, ובתקופת הברונזה כבר התקיים כאן מרכז כנעני. בתקופות מאוחרות יותר היה האתר חלק מעולם ערי החוף הפיניקיות. המיקום הוא המפתח להבנת ההתיישבות: מקור מים יציב יחסית, מישור פתוח ודרכי מעבר נתנו לקהילות בתקופות שונות סיבות להתיישב כאן. אין לצפות שכל תקופה קדומה תהיה מיוצגת במבנה נפרד שאפשר לראות על פני הקרקע. תל ארכאולוגי אוצר בתוכו רצף של שכבות יישוב, והמטיילים נחשפים רק לחלק מהשרידים שנחקרו. מן המקום הגבוה אפשר להשוות בין השטח הרטוב והנמוך לבין המישור שסביבו. אחרי ההליכה על שביל העץ, המבט הרחב הזה מוסיף הקשר למה שראינו מקרוב. הביצה מתבררת כחלק מתולדות ההתיישבות באזור עכו, הקשור באנשים ובדרכים שנשענו על מימיה.
בחירת מוקד לטיול
- היכרות ראשונה עם בית הגידול הלח
- שביל העץ והבריכות הפתוחות
- התחילו במקום שבו רואים היטב גם את המים וגם את צמחיית הגדות. עצירות קצרות ותכופות יגלו יותר מסיבוב מהיר. במקטעים הצרים של שביל העץ השאירו מקום למטיילים אחרים לעבור.
- תולדות ניצול המים
- הטחנה והשטח שסביבה
- השוו בין מיקום המבנה, הבריכה והמתקנים שנועדו לשלוט בזרימה. טחנת הקמח קשורה בייצור ובמשאבים של עכו בימי הביניים, וכדאי לראות אותה כחלק מהנוף הכלכלי הזה.
- צפרות וצילום
- תצפית שקטה
- משקפת מסייעת לראות דרך הפתחים שבצמחייה. לצילום עדיף להמתין עד שעוף יצא לשטח גלוי, במקום לנסות להגיע אליו דרך סבך הקנים ולהפריע לו.
- ביקור עם עגלת ילדים או כיסא גלגלים
- בירור לפי מקטעי המסלול
- בררו בנפרד על שביל העץ, על דרכי הגישה לטחנה ועל העלייה לתל. קיומם של שבילים לצד המים אינו מעיד שכל השמורה נטולת מדרגות. את ההתאמה של העלייה לתל אפק יש לבדוק בפני עצמה.
איך לראות יותר בהליכה קצרה
- 1
עוצרים ונותנים לתנועה להתגלות
מול מים שקטים מבחינים תחילה בהשתקפויות, ורק אחר כך בדגים ובתנועות הקטנות של העופות. העצירה חושפת פרטים שקל להחמיץ תוך כדי הליכה. השאירו לבעלי החיים מרחב לנוע כדרכם, בלי למשוך אותם בעזרת מזון או רעש.
- 2
משווים בין שני סוגי גדות
התבוננו באחו הלח הפתוח ואז בסבך הקנים. ההבדל ביניהם מסביר את תפקידה של הרעייה המבוקרת. שני בתי הגידול חשובים לשמורה, גם אם אחד מהם נראה ברגע מסוים מרשים יותר בתצלום.
- 3
מרימים את המבט אל הטחנה והתל
הטחנה מחברת בין משאב טבעי למלאכת הטחינה, ותל אפק קושר את המים ליישובים קדומים בהרבה. מעבר בין המים, המבנה והתל מאפשר להבין כיצד השתלבו ייצור המזון והחיים במישור במערכת אחת.
עונות השנה משנות את האור ואת התצפיות
בעונה הקרירה נעים יותר להתעכב לצד הבריכות ולצפות בעופות. אחרי הגשמים המישור שסביב מוריק, ובאביב נוספים לבלוב ופריחה לאורך הגדות. גם בקיץ המים הם מוקד המראה, אך השבילים החשופים עלולים להיות חמים. לתצפית ולצילום כדאי לבחור אור רך ושעות שהחום בהן מתון יותר, ולזכור שאין אפשרות להבטיח מפגש עם בעל חיים בשעה מסוימת. גשם ולחות עלולים להפוך את משטחי ההליכה לחלקים. האטו על שביל העץ ועצרו לפני שאתם מביטים דרך עינית המצלמה. עין אפק יכולה להשתלב ביום טיול באזור מפרץ חיפה ועכו כהפוגה שקטה בין האתרים העירוניים. כדאי להקדיש לה זמן משלה, לצפייה במים ולהיכרות עם בית הגידול. אופי הביקור שונה מעצירה בחוף הים או מהליכה ארוכה בהרים, והעניין בו נבנה גם מהשהייה באותה נקודה.
צופים בבית הגידול ושומרים עליו
שאלות על שמורת עין אפק
- איפה נמצאת עין אפק? ממזרח לקריית ביאליק, במישור החוף שמדרום לעכו, באזור מעיינות הנעמן. בניווט בחרו בשמורת טבע עין אפק שליד קריית ביאליק. השם אפק מופיע גם במקומות אחרים בארץ, ולכן כדאי לוודא שבחרתם ביעד הנכון.
- זו ביצה טבעית או בריכות מלאכותיות? השמורה מגינה על שרידים של מערכת ביצות ומשקמת בתי גידול מימיים שנפגעו מייבוש ומשאיבה. הנוף שנראה כיום משלב מעיינות טבעיים, מתקני מים היסטוריים ופעולות שימור מתמשכות. כדי להבין אותו צריך להביא בחשבון את שלושתם.
- למה הביאו לכאן תאואים? כדי לסייע בשמירת האחו הלח הפתוח. הרעייה מגבילה את התפשטות הצמחייה ושומרת על המבנה המתאים למינים החיים באחו. התאואים משתתפים בטיפול במערכת האקולוגית; הם אינם חלק מפעילות ליטוף או מגע עם בעלי חיים למבקרים.
- מה הסיפור של טחנת הקמח? המבנה המבוצר קשור לניצול המים בימי הביניים ולאספקת קמח לעכו. טחנות של מסדרים צבאיים־דתיים שכנים הסתמכו על אותה זרימה. לכן גובה המים ואופן הפעלת המתקנים היו נושאים למחלוקות של ממש, שהשפיעו על עבודת הטחנות ועל השימוש בנחל.
- האם תמיד רואים כאן הרבה עופות? לא. הרכב המינים והמקומות שבהם הם שוהים משתנים בין העונות וגם במהלך היום. כדאי להביא משקפת ולהשאיר זמן לעצירות. רשימת מינים מלמדת אילו עופות בית הגידול עשוי לקיים, אך אינה מבטיחה אוסף קבוע של תצפיות בכל ביקור.
- אפשר לטייל בכל השמורה עם עגלה או כיסא גלגלים? צריך לבדוק את הנגישות של כל שביל ומבנה שברצונכם לבקר בהם. שביל העץ לצד המים, הגישה לטחנה והעלייה לתל אפק שונים זה מזה. בלי בירור של המקטעים האלה אי אפשר להבטיח שכל מסלול הביקור מתאים לעגלות ילדים או לכיסאות גלגלים.
- מדוע עין אפק הוכרה כאתר רמסר? זהו בית גידול לח מוגן ובו סביבות מחיה בעלות ערך לצמחים ולבעלי חיים. ההכרה מתייחסת לשטח של 66 הקטר, שהם 660 דונם, ומדגישה את שיקום הביצות, את האחו הלח ואת חשיבות החינוך לשמירת טבע. ערכו האקולוגי של השטח המוכר כולו הוא הבסיס להכרה.
מקורות מידע
רקע היסטורי
ההוספיטלרים והטמפלרים הפעילו טחנות שנשענו על אותו מקור מים. המחלוקות ביניהם עסקו במפלס המים, באופן הפעלת המתקנים ובמעבר לאורך הנחל. הזרימה חיברה בין נחלות שכנות, ובה בעת הייתה מוקד לסכסוך על משאב חיוני.
מנועי דיזל החלו לדחוק את מנגנוני הטחינה שהונעו במים. ייצור הקמח נעשה תלוי פחות בעוצמת הזרם, אך למים ולקרקע שסביבם נשאר ערך כלכלי גם עם השינוי הטכנולוגי.
ביצות באזור היישובים הסמוכים יובשו, בין השאר כדי להילחם במלריה וביתושים המעבירים אותה. ההגנה המאוחרת על שרידי הביצות שייכת לשלב אחר ביחסים שבין האדם לנוף הזה.
בשנת 1979 הוכרז המקום כשמורת טבע. ב־1991 הובאו משמורת החולה תאואים, המכונים גם ג׳מוסים, כדי לסייע בשמירת האחו הלח הפתוח. כך הפכו בעלי החיים הרועים לחלק מתוכנית הטיפול בבית הגידול.
עין אפק נכללה ברשימת רמסר של בתי גידול לחים בעלי חשיבות בין־לאומית. ההכרה מתייחסת למערכת האקולוגית המימית כולה, הרבה מעבר לנקודת תצפית מסוימת או לבריכה בודדת.








