במבט אחד
מה מחכה לכם במקום
זמן ביקור
המידע טרם נוסף
רמת קושי
המידע טרם נוסף
אורך המסלול
המידע טרם נוסף
למי זה מתאים
שעות עומס
אין עדיין נתוני עומס מאומתים
מתי הכי כדאי
מומלץטובחם מאוד
תחזית ל־5 ימים
התחזית תיטען כשהבלוק יוצג
על המקום
שמורת טבע מערת הנטיפים
במערת הנטיפים טיפות נאספות בקצות נטיפים התלויים מהתקרה, זקיפים מעוגלים צומחים מהרצפה, ועמודים עבים מחברים ביניהם. בחוץ נראים מדרונות הרי יהודה והמחצבה שעבודותיה חשפו את הפתח. המערה, המוכרת גם כמערת אבשלום וכמערת שורק, מאפשרת להתבונן בנוף תת־קרקעי צפוף משביל שהוכשר למבקרים. לאורך השביל אפשר להבין כיצד אותם מים ממיסים את הסלע בעומק ההר, ובהמשך משקיעים מינרלים ובונים צורות חדשות בתוך החלל.
מתחת למדרון המערבי של הר יעלה
מערת הנטיפים נמצאת ממזרח לבית שמש, בצדו המערבי של הר יעלה בהרי יהודה, מדרום לעמק נחל שורק. כדאי להביא זאת בחשבון בתכנון היום: ביקור במערה והליכה לאורך הנחל הם שני מסלולים נפרדים. פתח המערה נמצא מתחת למתחם ההגעה העליון, ולכן הביקור מתחיל במדרון פתוח ובירידה במדרגות. בדרך חזרה מחכה העלייה. הנוף החיצוני מציע השוואה מוחשית למתרחש בפנים. במחצבה מוציאים כמויות גדולות של סלע, ואילו במערה מצטברים משקעי מינרלים בשכבות דקות. שתי הדרכים השונות כל כך לעיצוב הסלע מתקיימות זו לצד זו, וממחישות את התהליכים הגאולוגיים עוד לפני שנכנסים למערה.
איך המים ממיסים סלע ובונים אותו מחדש
מי גשם העוברים דרך הקרקע קולטים פחמן דו־חמצני ונעשים חומציים מעט. כשהם מחלחלים בסדקים של סלע קרבונטי, הם ממיסים אותו בהדרגה ומסייעים להיווצרות חללים תת־קרקעיים. כאשר התמיסה מגיעה למערה היא עשויה לשחרר פחמן דו־חמצני, וחלק מהסידן הפחמתי המומס בה שוקע. כך מצטברים משקעי קלציט על התקרה, על הקירות ועל הרצפה. ההמסה בתוך הסלע והשקיעה בחלל הן שני שלבים באותה מערכת. במהלך ביקור אי אפשר לראות את התהליך כולו מתרחש, אבל טיפה אחת מאפשרת להבחין בחלק קטן מפעולתו. תצורות המערה נבנו בתנאים משתנים ובקצבים שונים. במקומות שבהם מים גלשו על משטח משופע והותירו קפלי אבן רחבים, קל במיוחד לראות את הדמיון למפל שקפא.
נטיפים, זקיפים ומשקעי זרימה
נטיפים
צומחים מן התקרה כלפי מטה. מיקומם קשור לנקודה שבה המים יוצאים מסדק ומשקיעים מינרלים. נטיפים דקים ועבים מדגימים שלבים ודפוסי התפתחות שונים של אותה תצורה. כדאי לעקוב במבט אחר נטיף אחד, מנקודת החיבור לתקרה ועד לקצה המחודד.
זקיפים
צומחים כלפי מעלה במקום שבו הטיפות נוחתות על הרצפה. בדרך כלל קווי המתאר שלהם מעוגלים יותר מאלה של הנטיפים. צורתם תלויה באספקת המים ובתנאי נפילת הטיפות. מבט ברצפה שמתחת לנטיף מטפטף עוזר לדמיין את הקשר בין שני קצותיו של מסלול המים האנכי.
עמודים
כשנטיף וזקיף נפגשים הם עשויים ליצור עמוד רציף. חלק מהעמודים נראים כתמיכות אבן עבות, ובאחרים עדיין ניכר מותן צר בנקודת החיבור. אלה משקעים מינרליים טבעיים; הדמיון לעמודי מבנה הוא אסוציאציה של המתבוננים.
משקעי זרימה
מים הזורמים על קיר משקיעים מינרלים בדרך שונה מטיפה הנופלת בנקודה אחת. כך נוצרים קפלים ומשטחים גליים וחלקים. כדאי להשוות אותם לתצורות האנכיות: צורתם יכולה לרמוז על כיוון זרימת המים, בלי לגעת באבן.
הרווח הקטן בין נטיף לזקיף
בין המראות שקל להבין במערה נמצאים נטיפים וזקיפים הצומחים זה לקראת זה. הרווח הצר ביניהם מושך את העין, משום שקל לדמיין כיצד שתי הצורות ימשיכו להתארך עד שייפגשו. לכמה מהתצורות ניתנו כינויים ציוריים, ובהם ״רומיאו ויוליה״. הכינויים עוזרים לזכור את המראה, אך אינם מונחים גאולוגיים. אי אפשר לחשב לפי גודל הרווח מתי ייפגשו הנטיף והזקיף. אספקת המים עשויה להשתנות, קצב הצמיחה אינו בהכרח אחיד, והשקעת המינרלים יכולה גם להיפסק. אפשר להתבונן בזוג כזה כבעמוד שטרם הושלם. אחריו קל יותר להבין את העמודים העבים שכבר התחברו בחלקים אחרים של המערה: הם מדגימים תוצאה אפשרית של תהליך שבמקום אחר עדיין נמצא בשלב מוקדם יותר.
מה אפשר ללמוד מהצבע ומהצפיפות
בשטח קטן יחסית מצטופפות תצורות רבות. במבט ראשון רואים מקבץ צפוף, ורק בהמשך מתחילים להבחין בקווי המתאר של כל תצורה. כדאי לבחור תחילה פרט קרוב לשביל, לעקוב אחריו מן הרצפה עד התקרה, ורק אז להביט אל עומק החלל. גוני הקרם והחום של המשקעים הקרבונטיים מושפעים מחומרים נלווים ומהתנאים שבהם שקעו, אך גם התאורה המלאכותית משנה את הצבע הנראה לעין. צילום אינו מאפשר לקבוע באופן מהימן את ההרכב הכימי או את הגיל. ברק על פני השטח עשוי להעיד על רטיבות, וכתם כהה אינו בהכרח עתיק יותר מאזור בהיר. ההתבוננות נעשית ברורה יותר כשמפרידים בין חלקי הנוף הקטנים שבמערה: עמוד בודד, קיר מכוסה משקעי זרימה, קבוצת נטיפים בתקרה והרווחים שביניהם.
שכבות האבן שומרות מידע על אקלים קדום
לתצורות שבמערת שורק יש חשיבות מדעית החורגת מן העניין שהן מעוררות אצל מטיילים. השכבות וההרכב האיזוטופי שלהן סייעו לחוקרים לשחזר שינויים באקלים האזור לאורך כ־185 אלף שנים. המים מביאים אל המערה מידע על התנאים שמעל פני הקרקע, והקלציט המצטבר משמר חלק ממנו. החוקרים מתארכים דגימות ומשווים מדדים כימיים כדי לבנות רצף של תנאי הסביבה בעבר. לשם כך דרוש ניתוח במעבדה; הפסים הבהירים והכהים כשלעצמם אינם לוח שנה שאפשר לפענח מן השביל. חשוב גם להבחין בין טווח הזמן שמייצג רצף משקעים שנחקר לבין גיל המערה כולה. תצורות שונות יכלו להתפתח בתקופות שונות. כשמבינים זאת, גם שכבה דקה שכמעט נעלמת לעין לצד עמוד גדול מקבלת משמעות.
הפיצוץ במחצבה שחשף את המערה
המערה התגלתה בשנת 1968 במהלך פיצוצים במחצבת הר טוב. עבודות שנועדו להפיק אבן לבנייה חשפו חלל שכבר היו בו תצורות מפותחות של משקעי מערות. לאחר הגילוי נדרש למצוא דרך לאפשר ביקורים תוך צמצום הפגיעה. שביל מוסדר, תאורה וכניסה מבוקרת מפרידים בין תנועת המבקרים לבין המשטחים העדינים. המחצבה שבחוץ היא חלק חשוב מסיפור הגילוי. היא מזכירה שהחלל התקיים בתוך גוש סלע שנחצב לצורכי בנייה, ושעלול היה להיהרס. כאן קל להבין את ההבדל בין גילוי חלל לבין הכשרתו לביקור. יצירת מעבר נוח לאנשים מחייבת החלטות נוספות הנוגעות ללחות, לאור ולשמירה על משקעי המינרלים.
מערת הנטיפים, מערת שורק ומערת אבשלום
למערה שלושה שמות מוכרים. השם מערת שורק קשור לעמק ולנחל הסמוכים; השם מערת הנטיפים מתאר את התצורות התלויות מתקרתה. השם מערת אבשלום מנציח את אבשלום שוהם, חייל שנפטר לאחר פציעה קשה. בני משפחתו וחבריו סייעו בהכשרת האתר לביקורים. זהו שם הנצחה מן ההיסטוריה המודרנית של המקום. אין בו זיקה לאבשלום בן דוד המקראי או הסבר למקור הנטיפים. בחיפוש במפה כדאי להכיר את שלוש האפשרויות: כולן מתייחסות לאותה מערה ליד בית שמש, ולא למערות שכנות בעלות כניסות שונות.
מן הגילוי ועד לשיפור התאורה
- 1968
פיצוצים במחצבה חושפים את המערה. מתחילים לחקור אותה ולהכין אותה לביקורים מבוקרים.
- 1975
השטח מוכרז כשמורת טבע. ההגנה חלה על סביבת המערה כולה ועל התצורות שבתוכה.
- 1977
לאחר עבודות ההכשרה המערה נפתחת לקהל הרחב. תקופת הביקורים היא פרק קצר ונפרד בהשוואה למשך היווצרות החלל ומשקעיו.
- 2012
שדרוג התאורה ומערכות הניטור מסייע להתמודד עם השפעות הביקורים. בסביבה התת־קרקעית יש חשיבות גם לחום שפולטים גופי התאורה וגם לתנאים המעודדים אצות.
התאורה היא חלק מהשמירה על המערה
אור יום רגיל אינו חודר אל חלל המערה, ולכן פתיחתה למבקרים משנה בהכרח את סביבתה. האור מאפשר לראות את העמודים ואת עומק החלל, אך עלול גם לעודד התפתחות אצות על משטחים לחים. משום כך לתכנון התאורה יש תפקיד בשמירת הטבע לצד תפקידה בהצגת המראות. המערכת ואופן הפעלתה השתנו לאורך השנים. תמונות ישנות שבהן נראים גוונים אחרים אינן מבטיחות שכך בדיוק תיראה המערה בביקור. לצילום כדאי להסתמך על התאורה המותקנת ולפעול לפי כללי הצילום באתר. תוספת אור חזק או הבזק משפיעים על הסביבה ומפריעים למבקרים אחרים. בחלל המצומצם עדיף להקדיש זמן לפרטים שכבר מוארים, במקום לנסות להאיר שוב ושוב כל פינה רחוקה.
תנאי המסלול והמאמץ הגופני
- הגישה במדרון
- מדרגות בדרך לפתח
- הביקור הרגיל כולל ירידה במדרגות ועלייה בהן בסיומו. המאמץ בחוץ שונה מקצב ההתקדמות האטי בזמן ההתבוננות בתוך המערה.
- בתוך החלל
- מסלול מבקרים מוגן
- השביל המוסדר עובר בין תצורות המערה ומרחיק את המבקרים מפני השטח הטבעיים. בתנאי הלחות חשוב לשים לב לכל צעד.
- צילום
- מסתמכים על התאורה המותקנת
- התאורה חלשה מזו שבחוץ, ובאותו מעבר הולכים גם מבקרים אחרים. כדאי להסתפק בעצירות צילום קצרות ולהשאיר את הדרך פנויה לקבוצה.
- מוגבלות בניידות
- מבררים על כל מקטע בנפרד
- הגעה לפתח המערה והשלמת המסלול הפנימי הן שתי שאלות שונות. יש לברר יחד עם אפשרויות הגישה המיוחדות גם אילו חלקים מן הביקור נגישים בפועל.
- המערה והעמק
- שני מסלולים נפרדים
- ביקור בשמורת טבע מערת הנטיפים אינו תחליף להליכה לאורך נחל שורק. אלה שני טיולים בעלי נקודות התחלה שונות, ויש לתכנן בנפרד את המעבר ביניהם.
איך להתבונן מן השביל ולראות יותר
- 1
מתחילים בכיוון הצמיחה
חפשו תצורה התלויה מהתקרה ואחריה תצורה הצומחת מהרצפה. כשההבדל בין נטיף לזקיף נעשה ברור, קל יותר להבחין בסדר שבתוך המראה הצפוף ולהבין כיצד חלקיו קשורים זה לזה.
- 2
עוקבים אחר דרך המים
השוו זוג של נטיף וזקיף לקיר רחב המכוסה במשקעי זרימה. הזוג נוצר מטפטוף, ואילו הקיר מצטפה הודות לשכבת מים הזורמת על פניו. מסלולי מים שונים יוצרים קווי מתאר שונים.
- 3
מבחינים בין תצפית למסקנה
אפשר לראות את ברק הרטיבות ולזהות צורת עמוד. אי אפשר לקבוע מן השביל את גילו או את קצב צמיחתו המדויק. מסקנות כאלה מחייבות מחקר מדעי.
- 4
שומרים כוח לדרך חזרה
אחרי הביקור התת־קרקעי עדיין מחכה העלייה בחוץ. ביום חם תחושת הקרירות בפנים אינה מבטלת את החשיפה לשמש במדרון. היערכו עם מי שתייה ואפשרות למנוחה לקראת העלייה במדרגות.
נשארים בשביל ולא נוגעים בתצורות
שאלות על מערת אבשלום ועל תצורותיה
- מערת אבשלום ומערת שורק הן אותו מקום? כן. השם שורק קשור לעמק הסמוך, ואבשלום הוא שם הנצחה. השם המוכר מערת הנטיפים מתאר את תצורות האבן התלויות מן התקרה. שלושת השמות מתייחסים לאותו אתר ליד בית שמש, ולכן אין צורך לחפש לכל אחד מהם כניסה נפרדת.
- מה ההבדל בין נטיף לזקיף? נטיף צומח מן התקרה כלפי מטה, ואילו זקיף צומח מן הרצפה כלפי מעלה. כשהם מתחברים נוצר עמוד. במערת שורק אפשר לראות דוגמאות סמוכות, להשוות בין צורותיהן ולהבחין בשלבים שונים של התפתחות.
- בת כמה המערה כולה? מספר מדויק אחד אינו מתאר היטב את גיל החלל ואת גילן של כל התצורות שבתוכו. הן התפתחו והשתנו בתקופות שונות. מחקרי אקלים המבוססים על רצף משקעים מן המערה משתרעים על פני כ־185 אלף שנים, אך זה אינו גילו של האתר כולו.
- אפשר לדעת לפי גודל העמוד באיזו מהירות הוא צומח? לא. הצמיחה תלויה בכמות המים ובהרכבם, בחילוף הגזים ובתנאים נוספים. כלל אחיד של סנטימטר בכל מספר קבוע של שנים אינו דרך מהימנה לתאר עמוד מסוים, במיוחד אם היו תקופות שבהן השקעת המינרלים נעצרה.
- הביקור כולל זחילה או טיפוס קשים? ביקור רגיל מתקיים בשביל שהוכשר למבקרים. עם זאת, צריך להביא בחשבון מדרגות, משטחים לחים ואת הירידה והעלייה במדרגות שמחוץ למערה. אין זה טיול עצמאי בחללים שלא הוכשרו, ואין אפשרות לטפס בחופשיות על התצורות או מעבר למסלול.
- צריך להביא פנס לטיול במערה? מסלול המבקרים מואר. אין להסתמך על פנס אישי חזק כאמצעי להתבוננות במערה. הנהלת האתר קובעת את הכללים לשימוש בתאורה נוספת ולצילום. כדאי למקד את תשומת הלב בתצורות שכבר מוארות ולהימנע מהפרעה לסביבה ולמבקרים אחרים.
- אפשר לצאת מהמערה ישירות למסלול בנחל שורק? הליכה בנחל היא טיול נפרד, עם נקודת התחלה אחרת ודרישות מסלול משלו. השם המשותף אינו מעיד על יציאה ישירה מן המערה לשביל לאורך הנחל. אם רוצים לשלב את שניהם באותו יום, יש לתכנן מראש את המעבר בין האתרים.
מקורות מידע
רקע היסטורי
פיצוצים במחצבה חושפים את המערה. מתחילים לחקור אותה ולהכין אותה לביקורים מבוקרים.
השטח מוכרז כשמורת טבע. ההגנה חלה על סביבת המערה כולה ועל התצורות שבתוכה.
לאחר עבודות ההכשרה המערה נפתחת לקהל הרחב. תקופת הביקורים היא פרק קצר ונפרד בהשוואה למשך היווצרות החלל ומשקעיו.
שדרוג התאורה ומערכות הניטור מסייע להתמודד עם השפעות הביקורים. בסביבה התת־קרקעית יש חשיבות גם לחום שפולטים גופי התאורה וגם לתנאים המעודדים אצות.







