במבט אחד
מה מחכה לכם במקום
זמן ביקור
המידע טרם נוסף
רמת קושי
המידע טרם נוסף
כלבים מותרים בשטח כשהם קשורים ברצועה וחסומים במחסום פה, אך הכניסה למערות אסורה. בחלק מהמערות מדרגות; הנגישות חלקית.
אורך המסלול
המידע טרם נוסף
למי זה מתאים
שעות עומס
אין עדיין נתוני עומס מאומתים
מתי הכי כדאי
מומלץטובחם מאוד
תחזית ל־5 ימים
התחזית תיטען כשהבלוק יוצג
על המקום
גן לאומי בית גוברין
בבית גוברין אפשר ללכת על פני הגבעות בלי לדעת שמתחת לרגליים מסתתר מערך שלם של מתקני ייצור ואגירה. בסלע נחצבו שובכים, בורות מים, בתי בד ומערות קבורה. במערות הפעמון נפתחים אולמות גבוהים ומוארים, ומעבר לכביש נמצאת זירה רומית. גן לאומי בית גוברין–מרשה משמר שתי ערים קדומות וממחיש כיצד הסלע הרך שימש חומר בנייה, מרחב עבודה ומקום להנצחת המתים.
מרשה בדרום, בית גוברין בצפון
הגן נמצא ממזרח לקריית גת, בשפלת יהודה, באזור הגבעות שבין מישור החוף להרי יהודה. כביש 35 מפריד בין שני חלקיו העיקריים. בחלק הדרומי נמצאים תל מרשה ומערכות המערות שסביבו; בחלק הצפוני נמצאים שרידי בית גוברין המאוחרת יותר, שנקראה בתקופה הרומית אלאותרופוליס, עיר בני החורין. ההבחנה הזאת חשובה לתכנון הביקור. המערות והאמפיתיאטרון אינם מקיפים כיכר אחת שאפשר לסייר בה ברצף. גם החלק הדרומי מורכב מכמה מקבצי אתרים, וביניהם קטעי הליכה מעל פני הקרקע. נסיעה בין החניונים יכולה לקצר חלק מהמעברים, אך בכל מוקד צריך לצאת מהרכב ולהמשיך ברגל. מי שמגיע רק לאולם מערה מפורסם אחד עלול להחמיץ את הקשרים בין המתקנים ואת האופן שבו התארגן היישוב כולו.
מה מסתתר מתחת לשכבת הסלע הקשה
מעל סלע הקירטון הרך מצויה שכבה קשה, הנקראת נארי. את הקירטון שמתחתיה קל יחסית לחצוב, ותושבי האזור ניצלו זאת להפקת אבני בנייה וליצירת חדרים תת־קרקעיים. חלל שנחצב לצורך אחד יכול היה לקבל בהמשך תפקיד אחר. מחצבה נטושה הפכה למקום אחסון או עבודה, לבור מים או לשובך. לכן כדאי לחפש כאן גומחות סדורות, מדרגות וסימני כלי עבודה, במקום לצפות לנטיפים טבעיים. מערות מרשה מעידות על עבודת אדם ועל בחירות מעשיות. בחלק מהחדרים ניצלו היטב כל פינה; באחרים הקפידו על צורה סדורה ועל מיקום מדויק של הפרטים. מעל פני השטח כמעט אין רמז להיקף הפעילות הזאת. רק בירידה פנימה מתברר עד כמה המרחב שמתחת לנוף הכפרי הפשוט תוכנן ועובד.
לכל מערה היה תפקיד אחר
מערות הפעמון
מערות הפעמון בבית גוברין ממחישות את ממדיהן של המחצבות הקדומות. אור חודר מפתח עליון ונופל על דפנות המתרחבות כלפי מטה. צורת הפעמון נוצרה עם חציבת הסלע הרך מתחת לשכבה הקשה. חלק מהמחצבות הסמוכות התחברו זו לזו. התבוננות במחיצות הסלע שנותרו ובכיוון החציבה עוזרת להבין כיצד נוצרו חללי העבודה הגדולים.
מתקני המלאכה של מרשה
מעברים נמוכים, מדרגות, מכלי אגירה ומתקנים שונים חושפים את השימוש היומיומי במפלס התת־קרקעי. חשוב לזכור את הקשר לבתים שמעליהם. התושבים הרחיבו את השטח השימושי מתחת לבנייני המגורים; אין מדובר בעיר שלמה שעברה לגור יחד באולם אחד מתחת לאדמה.
מערות הקבורה
בכוכים שלאורך הקירות הונחו המתים. ציורים וכתובות מלמדים על האמונות ועל קשרי המשפחה של תושבי מרשה ההלניסטית. כדאי לבחון את מבנה מערות הקבורה ואת עיטוריהן בנפרד ממתקני המלאכה. באותו סוג סלע נחצבו חללים שנועדו לצרכים שונים לחלוטין.
מערת הקולומבריום ושורות הגומחות
במערת הקולומבריום בולטות מיד שורות הגומחות הקטנות החצובות בקירות. הגומחות שימשו לגידול יונים. בשרן שימש למאכל, הלשלשת שימשה לדישון, ויונים שימשו גם לצורכי פולחן. הסדר והחזרתיות מרמזים על ענף כלכלי מאורגן, שנזקק לתחזוקה ולשיווק התוצרת. משמעות המונח קולומבריום כאן היא שובך יונים. אין לייחס למתקן הזה את משמעותו האחרת של המונח, מקום להנחת אפר מתים. כדאי לשים לב לגובה שורות הגומחות ולהקפדה על החציבה שלהן. מיקומן לאורך דופנותיהם של חללים קיימים מעיד גם על שימוש חוזר במרחב התת־קרקעי. כשעוקבים בעיניים אחר מאות פתחים קטנים, קל יותר להבין את ממדי החדר ואת העבודה שנדרשה להפעלתו מאשר מתוך תיאור כללי של הכלכלה הקדומה.
בית הבד, מריסוק הזיתים ועד איסוף השמן
בתי הבד התת־קרקעיים מציגים שלבים נפרדים בייצור שמן זית. תחילה ריסקו את הזיתים באבן כבדה שנעה בתוך אגן אבן עגול. את הרסק העבירו לעקלים, סלים קלועים, וסחטו אותו באמצעות קורה שמשקולות אבן משכו כלפי מטה. הנוזל זרם אל גומות איסוף שנחצבו מראש. כדאי לזהות בשטח את רצף המתקנים. הריסוק והסחיטה היו פעולות שונות, גם אם בשיחה יומיומית נוטים לכנות את כולן באותו שם. ייצור השמן היה ענף חשוב בכלכלת מרשה ההלניסטית. הצבת המתקנים במערה אפשרה להשתמש בחלל שכבר נחצב. חלקי האבן הכבדים, החריצים בקירות ואגני האיסוף שרדו טוב יותר מהקורות ומהסלים, ולכן צריך להשלים בדמיון חלק מהמנגנון. עם ילדים אפשר לעצור כאן ולנסות להבין את תפקידו של כל רכיב לפי צורתו ומיקומו.
מערות הקבורה הצידוניות והציורים המשוחזרים
במערת הקבורה של אפולופאנס נמצאה כתובת הנוקבת בשמו של ראש העדה הצידונית במרשה. הכתובת קושרת את האתר לאנשים מזוהים בעיר הלניסטית שדוברו בה כמה שפות. מעל כוכי הקבורה מופיעים בעלי חיים אמיתיים ומיתולוגיים, ובסמוך נמצאת מערה הידועה בשם מערת הנגנים. הציורים הצבעוניים שנראים לעין כיום הם שחזורים של ציורי קיר עתיקים. השחזור מסייע להבין את הקומפוזיציה ואת הסיפורים המתוארים בה, אך אין לראות בצבעים הבהירים שכבת צבע עתיקה שנותרה ללא פגע. דמויות מיתולוגיות, ובהן קרברוס השומר על פתח השאול, מבטאות תפיסות של מוות ושל הדרך לעולם הבא. הצידונים, היוונים והאדומים הותירו כאן השפעות תרבותיות המצטלבות זו בזו. דווקא עיטורי הקבורה ממחישים היטב את הרכב האוכלוסייה המגוון של מרשה.
בורות המים ומערכת המבוך
במערכות החצובות כדאי לעקוב אחר כיוון המדרגות ולבחון את צורתם של בורות המים. אגירת מי גשמים הייתה חיונית ליישוב שעל הגבעות. חיבורים בין חללים ומעברים, ובהם המערכת המכונה המבוך, מעידים על הרחבת המרחב התת־קרקעי בשלבים. השם עשוי להזכיר מתקן שבו מחפשים את היציאה, אך כאן מטיילים במערכת ארכאולוגית במסלול מבקרים מוגדר. אפשר להתבונן בה כמו בחתך של בית, ולנסות לזהות מהיכן ירדו האנשים, היכן אגרו מים ומצרכים ואיזה פתח נוסף בשלב מאוחר יותר. אין להיכנס באופן עצמאי לפתחים צדדיים או לחללים שלא הוסדרו לביקור. בשטח הגן יש מערות רבות מחוץ למסלול. העובדה שפתח סמוך למערה המיועדת למבקרים אינה מעידה שגם אליו בטוח להיכנס.
כתובת ממלחמת העולם השנייה במערה עתיקה
כיצד עבר מרכז היישוב ממרשה לבית גוברין
- תקופת הברזל
מרשה הייתה עיר בממלכת יהודה. הבנייה המאוחרת ומתקני המלאכה התת־קרקעיים התפתחו על בסיס היישוב הקדום.
- התקופה ההלניסטית
בעיר התגוררה אוכלוסייה מעורבת ופעלו ענפי ייצור מפותחים. מערכות המלאכה ומערות הקבורה המצוירות שייכות להקשר התרבותי הזה.
- 40 לפנה״ס
הפרתים החריבו את מרשה. בית גוברין תפסה את מקומה כמרכז היישוב העיקרי באזור.
- המאה השנייה לספירה
בבית גוברין נבנה אמפיתיאטרון רומי. מופעים ציבוריים היו לחלק מחיי המרכז העירוני החדש.
- 200 לספירה
בית גוברין קיבלה מעמד של עיר ואת השם אלאותרופוליס. שרידיה הרומיים והביזנטיים מרוכזים בחלקו הצפוני של הגן.
- 2014
מערות מרשה ובית גוברין נכללו ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק״ו. ערכן קשור להיסטוריה הארוכה של ניצול המרחב התת־קרקעי בידי האדם.
העיר הצפונית שמעל פני הקרקע
האמפיתיאטרון
באמפיתיאטרון הרומי של בית גוברין נמצאת זירה שסביבה היו מושבי קהל. מערכת קמרונות מתחת למושבים נשאה את משקלם ואפשרה מעבר אנשים. צורתה האליפטית של הזירה מבדילה את המבנה מתיאטרון שצורתו חצי עיגול. באתר רואים שרידים שהשתמרו לצד עבודות שחזור ושימור, ולא בניין עתיק שנותר בשלמותו ללא שינוי.
המצודה והכנסייה
הצלבנים שילבו שרידים של העיר הקדומה במתחם המבוצר שבנו. במתחם נותרו חלקי כנסייה ופריטים מן העת העתיקה ששולבו בבנייה בשימוש חוזר. כדאי להתבונן בחיבורים בין הקירות המאוחרים למבנים שמתחתיהם. כך אפשר להבין את שכבות האתר, במקום לחפש מבנה המייצג תקופה אחת בלבד.
בית המרחץ הרומי
שרידי בית המרחץ חושפים צד אחר בחיי העיר. הקמרונות, החדרים ותוכנית המבנה מאפשרים לדמיין בניין ציבורי ששימש למגוון פעולות. לאחר מערות המלאכה הקטנות יותר של מרשה, ממדיהם של מבני העיר הצפונית משנים במידה ניכרת את אופי הביקור.
עצירה נפרדת בכנסיית סנטה אנה
בחלק הדרומי נמצאים שרידי כנסיית סנטה אנה, אנה הקדושה, הידועה גם בשמה הערבי צנדחנה. האפסיס, הגומחה המעוגלת שבקצה הכנסייה, בולט בנוף הגבעות הפתוח. המבנה הוקם בתקופה הביזנטית ונבנה מחדש בתקופה הצלבנית. לאחר הביקור בחללים תת־קרקעיים בעלי שימושים שונים, אפשר לראות כאן כיצד תוכנן מרחב פולחן מעל פני האדמה. שמה של הכנסייה קשור גם לשמו הקודם של תל מרשה, תל צנדחנה. חשוב להבחין בין השרידים האלה לבין שרידי הכנסייה שבמצודה הצפונית, הנמצאים בחלק אחר של הגן הגדול. הקרקע החשופה סביב האפסיס מזכירה שגם ביקור שמוקדש בעיקר למערות כולל הליכה בין הגבעות. הירידות מתחת לאדמה והמעברים בחוץ הם שני חלקים של אותו טיול.
במה להתמקד בביקור אחד
- חללים תת־קרקעיים גדולים
- חללים שנוצרו בחציבה
- בחרו במערות הפעמון כדי להתרשם מצורת המחצבות, מהאור החודר בפתחים העליונים ומהיקף החציבה.
- חיי היומיום בעת העתיקה
- הכלכלה היצרנית של מרשה
- הקולומבריום, בית הבד ובורות המים קושרים בין החללים לבין מזון, חקלאות ואגירת מים. השוו בין המתקנים כדי להבין את הקשרים ביניהם.
- אמנות ואמונות
- מערות הקבורה הצידוניות
- מערות הקבורה מספרות על זיכרון משפחתי ועל התרבות ההלניסטית. התבוננו בציורים מתוך ידיעה שהמראה הצבעוני המוצג כיום הוא שחזור.
- החיים בעיר הרומית
- בית גוברין ואלאותרופוליס
- האמפיתיאטרון, בית המרחץ והמצודה נמצאים בחלק הצפוני. תכננו מעבר נפרד בדרכי הגישה המוסדרות, והימנעו מחצייה מאולתרת של הכביש הראשי.
המדרגות וההליכה בחוץ מכתיבות את הקצב
את החלק הדרומי כדאי לחלק למקבצי אתרים סביב החניונים, ולשלב הליכה ביניהם בהתאם למוקדים שבחרתם. ביום חם תחושת הקרירות במערה עלולה להטעות, שכן עד לכניסה הבאה עשוי להמתין קטע חשוף לשמש בין הגבעות. באביב המדרונות מוריקים והנוף מוסיף עניין בפני עצמו, אבל לאחר גשם מדרגות האבן עלולות להיות חלקות. במעברים החשוכים תנו לעיניים זמן להסתגל לתאורה. קבוצה צפופה נעה במדרגות לאט יותר מאשר בשטח המישורי שבחוץ. למי שזקוק למסלול ללא מדרגות יש לבחור אתרים מסוימים ואת דרכי הגישה אליהם, ולא להסתמך על הגדרת נגישות כללית של הגן. לפני היציאה בדקו אילו מערות מיועדות לביקור, כיצד עוברים בין חלקי הגן ומהם הסדרי הכניסה. בתוך כל חלל הקדישו זמן להבנת המבנה שלו, במקום למהר בין כל השמות המופיעים במפה.
שאלות על המערות ועל שתי הערים הקדומות
- המערות נוצרו באופן טבעי? המערכות העיקריות המוצגות למבקרים נחצבו בידי אדם בסלע הרך. הן כוללות מחצבות, בורות מים, חדרי מלאכה ומערות קבורה. כדאי לחפש סימני כלי עבודה ורמזים לשימוש שנעשה בכל חלל, ולא נטיפים טבעיים.
- מרשה ובית גוברין הן אותה עיר קדומה? אלו שני יישובים קשורים, אך נפרדים. מרשה נמצאת בדרום הגן, ואילו בית גוברין המאוחרת יותר והאמפיתיאטרון שלה נמצאים בצפון. לאחר חורבן מרשה הפכה בית גוברין למרכז היישוב העיקרי באזור.
- בקולומבריום קברו בני אדם? המתקן המוצג כאן שימש שובך, והגומחות שלו נועדו לגידול יונים. מערות הקבורה בגן הן אתרים נפרדים, עם מבנה ועיטורים משלהן. אין לייחס לשובך את משמעותו המודרנית של קולומבריום כמקום לשמירת אפר מתים.
- הצבעים הבהירים בציורי הקיר מקוריים? הציורים הנראים במערות הקבורה הצידוניות הם שחזורים. הם מציגים את נושאי הציורים העתיקים ומסייעים להבין את העיטור בהקשרו. הצבעוניות הבהירה אינה שכבת צבע שנשמרה ללא שינוי מאז התקופה ההלניסטית.
- האמפיתיאטרון צמוד למערות הפעמון? הוא נמצא בחלקו הצפוני של הגן, מעבר לכביש 35. יש לתכנן מעבר נפרד בין שני החלקים בדרכי הגישה המותרות. אין להניח שקיים מעבר הולכי רגל קצר וישיר מהמערות לזירה דרך הכביש הראשי.
- אפשר לעבור בכל המערות עם עגלת ילדים? אין מסלול אחד ללא מדרגות המקשר בין כל המערות. הירידות, המדרגות והמעברים משתנים מאתר לאתר. לביקור עם עגלה או עם אדם שמוגבל בניידות, בחרו מראש מוקדים מתאימים לפי המידע שמספקת הנהלת הגן.
- צריך להיכנס לכל המערות בביקור אחד? אפשר בהחלט לבחור כמה מוקדים שונים. מחצבת פעמון, שובך ומערת קבורה מצוירת מציעים נושאים מגוונים גם בביקור קצר יותר. עדיף להתעכב במוקדים שונים באופיים ולהבין אותם, מאשר לחזור על ירידות דומות רק כדי להספיק יותר.
מקורות מידע
רקע היסטורי
מרשה הייתה עיר בממלכת יהודה. הבנייה המאוחרת ומתקני המלאכה התת־קרקעיים התפתחו על בסיס היישוב הקדום.
בעיר התגוררה אוכלוסייה מעורבת ופעלו ענפי ייצור מפותחים. מערכות המלאכה ומערות הקבורה המצוירות שייכות להקשר התרבותי הזה.
הפרתים החריבו את מרשה. בית גוברין תפסה את מקומה כמרכז היישוב העיקרי באזור.
בבית גוברין נבנה אמפיתיאטרון רומי. מופעים ציבוריים היו לחלק מחיי המרכז העירוני החדש.
בית גוברין קיבלה מעמד של עיר ואת השם אלאותרופוליס. שרידיה הרומיים והביזנטיים מרוכזים בחלקו הצפוני של הגן.
מערות מרשה ובית גוברין נכללו ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק״ו. ערכן קשור להיסטוריה הארוכה של ניצול המרחב התת־קרקעי בידי האדם.







