במבט אחד
מה מחכה לכם במקום
זמן ביקור
המידע טרם נוסף
רמת קושי
המידע טרם נוסף
אורך המסלול
המידע טרם נוסף
למי זה מתאים
שעות עומס
אין עדיין נתוני עומס מאומתים
מתי הכי כדאי
מומלץטובחם מאוד
תחזית ל־5 ימים
התחזית תיטען כשהבלוק יוצג
על המקום
שמורת טבע חי בר יטבתה
ראם לבן ניצב על הקרקע הבהירה של הערבה, וקרניו הישרות כמעט נבלעות בענפים היבשים שמאחוריו. בחי-בר יטבתה, מראה כזה הוא חלק מעבודת שימור רחבה: מגדלים כאן בעלי חיים מדבריים, ומכינים מינים מסוימים להשבה לטבע. הנסיעה בשטח הפתוח מאפשרת להתבונן בעדרים בנוף הדומה לבית גידולם הטבעי. כשמתחילים להבחין בין בעלי החיים, מתברר גם מדוע כל אחד מהם נמצא כאן ואיזה תפקיד יש לו בתוכנית השימור.
במישורי הערבה הדרומית
שמורת טבע חי-בר יטבתה נמצאת מצפון לאילת, ליד יטבתה וכביש 90. זהו נוף אופייני לערבה הדרומית: בקעה רחבה ויבשה, צמחייה דלילה, קרקע בהירה ומדרונות הנראים במרחק. המרחבים הפתוחים מתאימים לתצפית באוכלי עשב גדולים. אפשר לראות את בעלי החיים כחלק מסביבתם, ליד כתמי צל ואזורי אכילה, כשהמדבר נפרש מאחוריהם.
השמורה משתרעת בחלק ממלחת יטבתה. מי שמדמיין מדבר כרצף של דיונות יפגוש כאן נוף אחר, של משטחים רחבים ומישוריים וצמחים המרוחקים זה מזה. על הרקע הזה קל יותר להבחין בצורת הקרניים, בתנועת העדר ובאופן שבו בעלי החיים מנצלים את הצל. הביקור מאפשר להכיר מקרוב את הטבע של הערבה, שבנסיעה בכביש הראשי חולף לעיתים רק מבעד לחלון. גם הקרקע השטוחה עצמה היא חלק מבית הגידול, ולא חלל ריק בין בעלי החיים.
לשם מה הוקם החי-בר
השם חי-בר קשור למפעל לשימור חיות הבר ולהשבתן לטבע. היוזמה התפתחה בשנות ה-60, וליד יטבתה הוקם מרכז לרבייה ולאקלום של בעלי חיים מדבריים. מטרותיו כללו השבת מינים שנכחדו מנופי הארץ ושימור מינים נדירים שנמצאו בסכנה בארצות אחרות. כך נפגשו באותו מרחב בעלי חיים מהמזרח התיכון ומצפון אפריקה.
לא כל מין המוחזק בחי-בר מיועד לשחרור בישראל. העבודה עם הפרא והראם הלבן הובילה להשבתם לטבע בנגב ובערבה. אצל מינים אחרים, עצם קיומה של אוכלוסייה בת-קיימא בתנאים מבוקרים וההשתתפות בתוכניות שימור בין-לאומיות הן מטרות חשובות בפני עצמן. ההבחנה הזאת מסבירה את אופי המקום: השטח הפתוח מאפשר לצפות בבעלי חיים, ובה בעת משמש חלק ממפעל שימור מנוהל. תפקידו של כל עדר תלוי במין ובהיסטוריה שלו; אין תוכנית שחרור אחת החלה על כל בעלי החיים בשמורה.
סימני זיהוי שכדאי לחפש
ראם לבן
אנטילופה בהירה בעלת כתמים כהים בפנים וקרניים ארוכות וכמעט ישרות. זהו אחד המינים המרכזיים בתוכנית ההשבה לטבע. על רקע המישור היבש כדאי לשים לב לניגוד שבין הפנים לגוף, לזווית הקרניים ולתנועה השקטה בתוך הקבוצה.
דישון מקראי
אנטילופה שמוצאה בסהרה, בעלת קרניים מפותלות. צורתן עוזרת להבדיל בינה לבין מיני הראמים. הפרווה משתנה עם העונות: בחורף היא כהה יותר ובקיץ בהירה יותר. החזקת הדישונים בחי-בר היא חלק מהמאמץ הרחב לשמור על חיות מדבר נדירות.
ראם סהרה
מין שמוצאו בצפון אפריקה, וקרניו הארוכות מתעקלות לאחור כחרב מעוקלת. לעומתו, קרני הראם הלבן נראות ישרות בהרבה. צבע הפרווה הבהיר המשותף לשניהם אינו מעיד על מוצא זהה או על תפקיד זהה בתוכנית השימור המקומית.
פרא
חמור בר אסייתי שמינו הושב בהצלחה לטבע בנגב. כדאי להתבונן בו כחיית בר בפני עצמה, במקום להסתפק בהשוואה לחמור בית. שימו לב למרחקים בין הפרטים, לתנועת הקבוצה ולהתנהגות בשטח הפתוח.
יען
בין צלליות היונקים בעלי הפרסות, העוף הגדול בולט במבנה גופו ובתנועתו השונה. בתיאורי השמורה מוזכר היען הצפון-אפריקאי. השתייכותו לתוכנית אינה מבטיחה שתראו אותו בכל נסיעה או ליד נקודת עצירה מסוימת.
הראם הלבן חוזר לטבע
סיפורו של הראם הלבן ממחיש היטב את משמעותה של עבודת השימור. בראשית שנות ה-70 הוא כבר נכחד בטבע, אך שרד בזכות רבייה בתנאים מבוקרים. בהמשך החלו להשיב ראמים לשטחים מתאימים, וחי-בר יטבתה היה לחלק מהמאמץ הזה. השחרורים בערבה הצפונית החלו ב-1996 וקישרו בין עבודת המרכז להתאוששות חיות הבר מחוץ לגדרותיו.
הראם מותאם ליובש הן בהתנהגותו והן בתפקוד גופו. בשעות החמות הוא נח בצל ומצמצם פעילות; למזונו וללחות שבתוכו יש תפקיד חשוב בהישרדותו. לכן גם עדר שאינו נע מתחת לעץ הוא הזדמנות ללמוד על החיים במדבר. הציפייה לריצה בלתי פוסקת או לעימותים מרשימים עלולה להסיח את הדעת מאסטרטגיה חשובה יותר, של חיסכון באנרגיה ובמים. שימו לב כיצד הראמים מתחלקים בצל הזמין וכמה מעט תנועה נדרשת להם בזמן המנוחה.
השבת הפראים לנגב
פראים הושבו לראשונה לטבע בישראל באזור מכתש רמון ב-1982. סיפורם מבהיר מדוע את הישגי המרכז צריך לבחון גם מחוץ לתחומו. השאלה החשובה היא אם בעלי החיים ששוחררו מסוגלים לשרוד ולהתרבות בבית גידול טבעי. בביקור בחי-בר אפשר להתבונן במין שחזרתו הפכה לפרק משמעותי בשימור הטבע בדרום המדברי.
רבייה ושחרור מציבים אתגרים שונים. במרכז אפשר לפקח על התנאים ולעקוב אחר בעלי החיים, ואילו אוכלוסיות הבר תלויות במשאבי מזון, מושפעות מכבישים וזקוקות לרצף בין שטחי מחיה מתאימים. השחרור הוא אפוא שלב בתהליך, והמעקב נמשך גם אחריו. כדאי לחשוב על שני קני המידה: עדר במרחב המגודר של יטבתה, מול אוכלוסיות המתקיימות בכוחות עצמן במרחבים הגדולים בהרבה של הנגב. בעלי החיים הנראים לצד דרך המבקרים הם חלק מסיפור המשתרע הרבה מעבר לקטע הדרך הזה.
אבני דרך בתוכנית השימור
- שנות ה-60
יוזמת החי-בר התגבשה סביב השבת חיות בר שנכחדו בארץ ושימור מינים נדירים. העקרונות שנקבעו בתקופה הזאת עיצבו את עבודת הרבייה וההשבה בהמשך.
- ראשית שנות ה-70
שטח במלחת יטבתה גודר למען אוכלי עשב מדבריים גדולים. המרכז נעשה בסיס לרבייה ולאקלום של בעלי החיים.
- 1982
החלה השבת הפראים לטבע באזור מכתש רמון. התוכנית חיברה בין גרעין הרבייה במרכז לבין אוכלוסיות הבר בנגב.
- 1996
החלה השבת הראם הלבן לערבה הצפונית. מטרת התוכנית הזאת שונה מהחזקת מינים מצפון אפריקה במרכז כחלק ממאמץ שימור רחב יותר.
מה מביא את חיות הסהרה לערבה
הדישון וראם הסהרה מרחיבים את הסיפור מעבר לעולם החי המקומי. נוכחותם קשורה לשימור בין-לאומי של מינים נדירים, ואינה הופכת כל בעל חיים בשמורה לתושב קדום של יטבתה. כשאוכלוסיות בטבע נמצאות בסכנה, יש חשיבות לשמירה על קבוצות המסוגלות להתקיים ולהתרבות בתנאים מבוקרים. לצד הזיקה לבעלי החיים המקראיים שהנחתה את הקמת החי-בר, חשוב להכיר את אזור התפוצה האמיתי של כל מין.
הדישון מדגים את מגוון ההתאמות לחיים במדבר. פרסותיו רחבות ומסייעות לו ללכת על חול רך, וצבע פרוותו משתנה לאורך השנה. לראמים יש צורות קרניים אחרות וכתמים שונים בפנים. חיפוש אחר הסימנים האלה מועיל יותר מהתייחסות לכל האנטילופות הבהירות כאל מין אחד. גם השוואה קצרה הופכת את הנסיעה לתרגול בהתבוננות. לאחר שמזהים כמה הבדלים ברורים, קל יותר להבחין בין בעלי החיים בעדר מרוחק בלי להתקרב אליו.
מראה דומה, מינים וסיפורים שונים
- ראם לבן
- השבה לערבה
- חפשו קרניים כמעט ישרות וכתמים כהים בראש. זהו המין הקשור לתוכנית ההשבה לטבע בערבה.
- ראם סהרה
- שימור מין מצפון אפריקה
- הקרניים הארוכות מתעקלות לאחור. המין הצפון-אפריקאי מוחזק במסגרת שימור בעלי חיים נדירים.
- דישון מקראי
- קרניים מפותלות
- קרניו מפותלות כסליל וצבע הפרווה משתנה לפי העונה. הוא שייך לסוג נפרד של אנטילופות, ואינו זן של הראם הלבן.
- פרא
- השבה לנגב
- יונק בעל פרסות מקבוצה אחרת, בעל מתאר גוף שונה בבירור. סיפור השבתו קשור למכתש רמון ולנגב.
מה מאפשרת התצפית מתוך הרכב
ספארי בחי-בר יטבתה עובר בשטח פתוח שבו אוכלי העשב נעים בתוך מרחב מגודר גדול. הנסיעה מאפשרת לצפות בהם בלי הליכה ארוכה בשמש. גם כשהדרך קרובה, בעלי החיים עשויים להימצא הרחק ממנה. העדרים מתמקמים לפי הצל, המזון וקצב הפעילות שלהם. לעיתים עדיף לעצור במקום מותר ולהביט למרחק, במקום לחכות שבעל חיים ייגש לחלון.
בתחילת הביקור קבלו מפת מסלול והנחיות מהצוות המתאימות לסוג הרכב שלכם. סעו בנחת, השאירו לבעלי החיים מרחב ואל תנסו לכוון את תנועתם לצורך צילום. התצפית נעשית מתוך המכונית; יוצאים ממנה רק במקומות שהנהלת השמורה מתירה במפורש. אין להפוך את הנסיעה להזדמנות להאכלה מהיד. מזון ותשומת לב מצד מבקרים משנים את התנהגות בעלי החיים, והקרניים והגוף הגדול מחייבים שמירת מרחק מכבד ובטוח.
תוכנית תצפית קצרה למשפחה
- 1
מתחילים במתאר הגוף
הביטו בקבוצה כולה מרחוק. אפשר להבדיל בין עוף, אנטילופה ופרא עוד לפני שרואים פרטים קטנים. תנו לנוסעים זמן למצוא כל בעל חיים בעצמם, בלי למהר מיד לזיהוי הבא.
- 2
משווים קרניים ופרווה
בין האנטילופות הבהירות חפשו קרניים ישרות, מתעקלות לאחור או מפותלות כסליל. אחר כך בחנו את הפנים ואת דוגמת הפרווה. סימנים שרואים בעיניים עוזרים לזכור את ההבדלים טוב יותר מהשם לבדו.
- 3
מתבוננים בהתנהגות
שימו לב אם בעל החיים נשאר לצד הקבוצה, נח או אוכל. התבוננות ממושכת במנוחה בצל עשויה ללמד על החיים במדבר יותר מחליפה מהירה על פני חיה שעומדת ליד הדרך.
- 4
מחברים בין התצפית לשימור
שוחחו על בעלי החיים שהושבו לנגב ולערבה ועל אלה שנמצאים כאן במסגרת שימור מינים מצפון אפריקה. כך כל תצפית נעשית חלק מהיכרות רחבה יותר עם עבודת המרכז.
שמש, צל וקצב החיים במדבר
במזג אוויר קריר נוח יותר לשלב תצפית מהמכונית עם עצירות מותרות מחוץ למתחם השטח הפתוח. בקיץ חשובים במיוחד מי שתייה למבקרים וטמפרטורה נוחה בתוך הרכב. גם נוסעים שמצלמים דרך חלון הצד זקוקים להגנה מהשמש. הגעה מוקדמת אינה מבטיחה שכל המינים יהיו פעילים או קרובים לדרך.
לצילום כדאי לחפש את הקווים הארוכים של הקרניים ואת צלליות בעלי החיים על רקע המישור. פריים רחב מציג את סביבתם, וזום אופטי מאפשר לשמור מרחק. אבק על הזכוכית וריצוד האוויר בחום עלולים להשפיע על התמונה; התקרבות ברכב עד לבעל החיים אינה פתרון ראוי לכך. בחרו נקודת תצפית יציבה לאורך המסלול, במקום שמותר לעצור בו, ותנו למתרחש להתפתח ללא התערבות. האור והמרחק הם חלק מהתצפית בחיות בר כאן, גם כשהם אינם מאפשרים צילום תקריב מושלם.
מה לכלול בתכנון הביקור
אפשר לשלב את החי-בר כעצירה בפני עצמה בדרך בערבה לאילת או בכיוון ההפוך. עיקרו של המקום הוא אוכלי עשב מדבריים ושימורם; אין לצפות למגוון המינים של גן חיות עירוני גדול. חשוב במיוחד להבחין בין השטח הפתוח לבין מרכז הטורפים, תצוגת חיות הלילה ואפשרויות הלינה המוזכרים במדריכים ישנים. תיאורים כאלה אינם מעידים אילו מתחמים זמינים לביקור או מה נכלל בו.
אם מגיעים בלי רכב, יש להסדיר מראש את אופן הנסיעה בתוך השמורה. הגעה באוטובוס לאזור יטבתה אינה מבטיחה תחבורה בתוך השטח הפתוח. באותה מידה, מסלול שעוברים ברכב אינו מעיד שכל המבנים הנלווים נגישים לכיסאות גלגלים. לפני הנסיעה בררו עם הנהלת השמורה באילו מתחמים אפשר לבקר, כיצד מתנהל הסיור ומה דרוש להרכב המבקרים שלכם. בירור ממוקד לגבי המסלול בפועל מועיל יותר מהסתמכות על תיאור כללי וישן.
סיפור השימור נמשך מעבר לגדר
אחרי הביקור בחי-בר קל יותר לראות במישור המדברי בית גידול. אפשר לדמיין את העדרים הזקוקים למזון ולצל, ואת נתיבי התנועה המחברים בין שטחי מחיה מתאימים. החיבור המעניין הוא בין בעלי החיים שרואים במרכז לבין אוכלוסיות חיות מחוץ לו. הפראים חזרו לנגב, הראם הלבן הושב לטבע, ומינים נדירים מצפון אפריקה נשמרים במסגרת מאמץ בעל מטרות אחרות.
התפקידים השונים האלה מסבירים מדוע נחוצים לשמורה מרחב גדול ותצפית שאינה מפריעה לבעלי החיים. ערכו של הביקור אינו תלוי במספר צילומי התקריב שחוזרים איתם. ההבחנה בין המינים, ההבנה של תפקיד המרכז וההתבוננות בעדר הנח בצל מאפשרות להכיר לעומק את חיי המדבר. גם מראה שקט לצד הדרך יכול להמחיש עד כמה ההישרדות תלויה באופן שבו בעלי החיים מנצלים את סביבתם.
שאלות על חי-בר יטבתה
- האם חי-בר יטבתה נמצא בתוך אילת? לא. השמורה נמצאת מצפון לעיר, בערבה הדרומית, ליד יטבתה וכביש 90. בניווט בחרו ביעד של השמורה עצמה. הגעה לקיבוץ אינה בהכרח הגעה לכניסה הנכונה לשטח הביקור.
- האם מטיילים ברגל בשטח הפתוח? הדרך העיקרית לצפות באוכלי העשב הגדולים היא בנסיעה ברכב. הנהלת השמורה קובעת את מסלול הנסיעה ואת המקומות שבהם מותר לצאת מהרכב. אין לתכנן הליכה עצמאית בין העדרים רק משום שהשטח פתוח.
- האם כל בעלי החיים מיועדים לשחרור בישראל? לא. הפרא והראם הלבן קשורים לתוכניות השבה מקומיות. דישונים, ראמי סהרה ובעלי חיים נוספים עשויים להימצא במרכז כחלק ממאמץ בין-לאומי לשימור מינים נדירים. עצם נוכחותם כאן אינה מעידה על תוכנית לשחררם בארץ.
- איך מבדילים בין דישון לראם לבן? לדישון יש קרניים מפותלות באופן בולט. קרני הראם הלבן נראות כמעט ישרות, ועל פניו הבהירות בולטים כתמים כהים. השוו בין הסימנים ממרחק, בלי להתקרב לעדר כדי לראות טוב יותר.
- מתי החלה השבת בעלי החיים לטבע? השבת הפראים החלה באזור מכתש רמון ב-1982, ואילו שחרור הראמים הלבנים החל בערבה הצפונית ב-1996. אלה תוכניות נפרדות באזורי שחרור שונים, ולא אירוע אחד שנגע לכל מיני בעלי החיים בשמורה.
- אפשר להגיע בלי רכב? תחילה יש לברר איזה פתרון תחבורה זמין לביקור בשטח הפתוח. תחבורה ציבורית לאזור השמורה אינה פותרת בהכרח את שאלת הנסיעה בתוכה. אין להתייחס למסלול הרכב כאל מסלול מעגלי שאפשר פשוט ללכת בו במקום לנסוע.
- האם מובטח לראות יענים וראמים מקרוב? המינים מתועדים במקורות המתארים את המרכז, אך התצפית תלויה במתחמים שבהם אפשר לבקר ובמיקום בעלי החיים. הם עשויים להיות רחוקים מהדרך או לנוח בצל. אי אפשר להבטיח מפגש מסוים או צפייה מטווח קרוב.
מקורות מידע
רקע היסטורי
יוזמת החי-בר התגבשה סביב השבת חיות בר שנכחדו בארץ ושימור מינים נדירים. העקרונות שנקבעו בתקופה הזאת עיצבו את עבודת הרבייה וההשבה בהמשך.
שטח במלחת יטבתה גודר למען אוכלי עשב מדבריים גדולים. המרכז נעשה בסיס לרבייה ולאקלום של בעלי החיים.
החלה השבת הפראים לטבע באזור מכתש רמון. התוכנית חיברה בין גרעין הרבייה במרכז לבין אוכלוסיות הבר בנגב.
החלה השבת הראם הלבן לערבה הצפונית. מטרת התוכנית הזאת שונה מהחזקת מינים מצפון אפריקה במרכז כחלק ממאמץ שימור רחב יותר.




