במבט אחד
מה מחכה לכם במקום
זמן ביקור
המידע טרם נוסף
רמת קושי
המידע טרם נוסף
אורך המסלול
המידע טרם נוסף
שעות עומס
אין עדיין נתוני עומס מאומתים
מתי הכי כדאי
מומלץטובחם מאוד
תחזית ל־7 ימים
התחזית תיטען כשהבלוק יוצג
על המקום
הר הזיתים
מהר הזיתים אפשר להבין איך חלקיה של ירושלים מתחברים זה לזה. למטה עובר נחל קדרון, ממול ניצבות חומות העיר העתיקה, ועל המדרון נפרשות שורות של מצבות יהודיות. כבישים ורחובות תלולים מקשרים בין האתרים המקודשים שבקרבת הפסגה לבין גת שמנים שלמרגלותיה. כדאי להתחיל במבט רחב על הנוף, ורק אחר כך לרדת אל המקומות שהעניקו להר את חשיבותו הדתית וההיסטורית.
ממזרח לעיר העתיקה, מעבר לנחל קדרון
הר הזיתים בירושלים נמצא ממזרח לעיר העתיקה. הוא חלק מרכס מוארך המפריד בין העיר הגבוהה לבין המרחב המשתפל לעבר מדבר יהודה. עמק נחל קדרון חוצץ בינו לבין צדה המזרחי של העיר הקדומה. מכאן אפשר להביט בעיר העתיקה מבחוץ ולזהות את מבנה השטח, שקשה להבין כשנמצאים בתוך הרחובות הצפופים. בספרות צליינית מופיע לעיתים גם הכינוי הלועזי אוליבט, המתייחס לאותו הר; שני השמות קשורים לעצי הזית. זהו מרחב עירוני מיושב, שיש בו אתרי דת, בתי עלמין וכבישים. אין כאן פארק מגודר אחד עם כניסה משותפת. אל תצפית סמוך לפסגה, כנסייה באמצע המדרון ואתר מקודש ליד הנחל מגיעים בדרכים שונות, וצריך לתכנן את הגישה לכל אחד מהם בנפרד.
תצפית הר הזיתים והנוף שמולה
בתצפית הר הזיתים כדאי לאתר תחילה את קו העמק, אחריו את החומה המזרחית ואת רחבת הר הבית, שעליה ניצבת כיפת הסלע. הכיפה הזהובה היא נקודת ציון נוחה, אך היא שייכת למבנה מסוים, ואינה מייצגת את העיר העתיקה כולה. מתחת לתצפית נראות חלקות בית העלמין; סידור המצבות מדגיש היטב את תלילות המדרון. במקום להתמקד רק בבניין בודד, נסו לעקוב אחר היחסים בין האתרים. אילו מהם נמצאים מעבר לעמק? מה גבוה יותר, ואילו חומות או קווי רכס מסתירים את השכונות שמאחוריהם? כך שמות מוכרים מקבלים מקום ברור בנוף. גם בביקור חוזר יש לתצפית ערך: בעזרת ציוני דרך מוכרים אפשר לחבר בין מקומות שנראו רחוקים זה מזה כשהלכתם ביניהם בתוך העיר. לצילום בחרו מקום עמידה יציב ובטוח, והישארו מחוץ לכביש גם אם זווית רחבה יותר נראית מפתה.
שלושה מפלסים לביקור בהר
- סביב הפסגה
- תצפיות ואתרים מקודשים לאורך הרכס
- בחלק העליון נמצאות נקודות תצפית, כנסיית אבינו שבשמים וקפלת העלייה לשמים. הרחובות שביניהן הם חלק מהמרחב העירוני. עצם ההגעה להר אינה כוללת ביקור בכל אתר, ולכל כניסה יש להגיע בנפרד.
- המדרון המערבי
- דומינוס פלוויט ומריה מגדלנה
- הכנסיות קושרות את המראה הנשקף אל העיר למסורות נוצריות. במהלך הירידה משתנה זווית המבט על העיר העתיקה, ולכל מתחם מנזר יש כניסה משלו.
- למרגלות ההר
- גת שמנים וקבר מרים
- הגן, כנסיית כל העמים והכנסייה התת־קרקעית נמצאים בקרבת נחל קדרון. אפשר להתחיל את הביקור גם בתחתית המדרון, אך העלייה בהמשך מחייבת מאמץ גופני שיש להביא בחשבון בפני עצמו.
בית העלמין היהודי והמדרון הפונה לירושלים
בית העלמין היהודי בהר הזיתים תופס חלק ניכר מהמדרון הנשקף לעבר העיר. באזור נקברו אנשים כבר בעת העתיקה, ולמסורת הקבורה היהודית במקום נודעת חשיבות מיוחדת לאורך מאות שנים. במסורת היהודית קשור ההר לביאת המשיח ולתחיית המתים. יש להבחין בין המשמעות הדתית הזאת, המסבירה את הרצון להיקבר כאן, לבין המחקר ההיסטורי של הקברים עצמם. מרחוק המצבות מצטרפות לדוגמה רחבה בנוף; מקרוב כל אחת מהן מנציחה אדם ומשפחה. כדי ליהנות מהתצפית אין צורך לעבור בין הקברים. מי שמחפשים קבר מסוים או מתחקים אחר סיפור משפחתי, כדאי שיאתרו מראש את החלקה המתאימה וישקלו להיעזר במלווה שמכיר אותה. השבילים בבית העלמין נועדו לביקור מכבד במקום, ולא לקיצור הדרך בין הכנסיות.
כנסיות שמאירות צדדים שונים של ההר
דומינוס פלוויט
שמה של הכנסייה קשור למסופר בברית החדשה על בכיו של ישו לנוכח גורלה הצפוי של ירושלים. המבנה דמוי הדמעה מבטא את הסיפור באדריכלות. המבט לעבר העיר הוא כאן חלק מהותי מהמסורת שהאתר מנציח.
כנסיית מריה מגדלנה
את הכנסייה הרוסית־אורתודוקסית במדרון המערבי קל לזהות בזכות כיפות הבצל המוזהבות שלה. לצדה פועל מנזר נשים. גם מבחוץ ניכר עד כמה קו המתאר שלה שונה מזה של הכנסיות הסמוכות.
כנסיית אבינו שבשמים
הכנסייה, המוכרת גם בשם פאטר נוסטר, נמצאת סמוך לפסגה ומוקדשת למסורת תפילת אבינו שבשמים. לוחות קרמיקה צבעוניים שעליהם תרגומי התפילה מקיפים את הכנסייה ואת החצר בעלת האכסדרות. כדאי להתעכב על צורות הכתב ועל עיצוב הטקסט בשפות השונות.
קפלת העלייה לשמים
המבנה הקטן בעל הכיפה מציין את המקום שבו, לפי המסורת הנוצרית, עלה ישו לשמים. האתר משולב גם במתחם דתי מוסלמי. המבנה הניצב כיום אינו מתקופת האירועים המתוארים בברית החדשה.
כנסיית אבינו שבשמים ושכבות המסורת שלה
בכנסיית אבינו שבשמים אפשר לראות כיצד דורות שונים עיצבו מחדש את אותו מקום מקודש. במאה הרביעית נבנתה כאן כנסיית אלאונה הביזנטית, בימי הקיסר קונסטנטינוס. בתקופה הצלבנית התקבע השם הלטיני פאטר נוסטר, שפירושו אבינו. הכנסייה והאכסדרות הנראות כיום הושלמו בשנת 1874, ביוזמת אורלי דה בוסי, הנסיכה דה לה טור ד׳אוברן. היא תמכה בהצבת תרגומים של התפילה וייסדה בקרבת מקום מנזר לנזירות כרמליתיות. את המערה שסביבה התפתחה המסורת המקומית חשפו ארכאולוגים בשנת 1911. במהלך הביקור כדאי להבחין בין המסורת הכתובה, שרידי המבנה הקדום והעיצוב האדריכלי המאוחר. ההבדלים האלה מאפשרים להבין איך השתנה האתר לאורך השנים. המערה מעידה על קיומו של חלל קדום, אך עצם קיומה אינו מוכיח שאירוע מסוים מן הברית החדשה התרחש דווקא בתוכה.
גת שמנים בתחתית המדרון
גן גת שמנים נמצא בחלקו התחתון של ההר, לצד כנסיית כל העמים. המקום מזוהה במסורת הנוצרית עם תפילתו של ישו לפני מעצרו. עצי הזית הוותיקים מעניקים לו מראה מובחן, אבל מצורתם בלבד אי אפשר להסיק שכל עץ עמד כאן כבר במאה הראשונה. כדאי להתבונן באופן שבו מרכיבי האתר מתחברים: הגן שבחוץ, הסלע שבתוך הכנסייה והכביש הסמוך העובר לאורך העמק. אחרי המבט הפנורמי הרחב מלמעלה, הביקור כאן ממקד את תשומת הלב במתחם דתי קטן ומוגדר. את העצים רואים מן השבילים המותרים, ואין לעבור את הגדרות כדי להצטלם לצד גזע. הגן והכנסייה קשורים לאותה מסורת, אך הביקור בהם שונה מאוד. בחוץ העין נמשכת לצורות הגזעים והענפים; בפנים האור, הפסיפסים והאבן מכוונים את המבט.
כנסיית כל העמים והאדריכלות של אנטוניו ברלוצי
כנסיית כל העמים, המכונה גם כנסיית היגון, הושלמה בשנת 1924. האדריכל אנטוניו ברלוצי עיצב את חלל הפנים בהשראת תפילת הלילה בגת שמנים. אור עמום חודר מבעד לחלונות בגווני סגול וכחול, ובכיפות מופיע דימוי של שמי לילה זרועי כוכבים. לפני המזבח הראשי בולט סלע, שלפי המסורת הנוצרית עליו התפלל ישו. תרומות מארצות שונות סייעו במימון הבנייה, ומכאן שם הכנסייה. בחוץ בולט הפסיפס הגדול בחזית; בפנים כדאי לשים לב לתיאורים של התפילה, הבגידה והמעצר. במהלך הבנייה נמצאו קטעים מרצפת הפסיפס של הכנסייה הביזנטית שעמדה כאן קודם לכן. הדגם הקדום השפיע על עיצוב רצפת הכנסייה המודרנית. כך אפשר לקרוא את המבנה בכמה רבדים: המסורת שהוא מנציח, השרידים שנמצאו תחתיו והאופן שבו אדריכלות המאה העשרים מפרשת אותם.
קבר מרים וההבחנה בין האתרים
למרגלות הר הזיתים, ליד נחל קדרון, נמצאת כנסייה תת־קרקעית הנחשבת במסורת הנוצרית למקום קברה של מרים. הירידה לחלל האפלולי משנה בבת אחת את אופי הביקור אחרי ההליכה במדרון הפתוח. זהו אתר תפילה פעיל, שהאדריכלות והפולחן בו קשורים למסורת נוצרית מסוימת. חשוב לשמור כאן על הניסוח ״לפי המסורת״: זיכרון דתי של קבורה שונה מזיהוי ארכאולוגי של האדם שנקבר. אין לבלבל בין קבר מרים לבין מנזר מריה מגדלנה הגבוה יותר במדרון, או לבין כנסיית הדורמיציון שבהר ציון. השמות והנושאים קרובים, אך מדובר במקומות נפרדים. אם הזמן מוגבל, עדיף להקדיש תשומת לב לאתר אחד מאשר למהר מכניסה לכניסה בלי להבין את ההבדלים ביניהם.
תקופות מפתח בתולדות ההר
- שנת 70 לספירה
במהלך המצור על ירושלים חנו חיילים רומאים על ההר. מיקומו מול העיר מסביר את חשיבותו הצבאית והאסטרטגית בתקופה זו.
- התקופה הביזנטית
ההר נעשה מוקד חשוב של בניית כנסיות. באתרים שבהם ניצבים מבנים מאוחרים יותר קמו כנסיות קדומות, שאת שרידיהן חוקרים ארכאולוגים.
- 1874
הושלמה בניית כנסיית אבינו שבשמים והאכסדרות שלה, ביוזמת הנסיכה דה לה טור ד׳אוברן.
- 1924
הושלמה כנסיית כל העמים בתכנונו של אנטוניו ברלוצי. העיצוב שלה נועד להזכיר את תפילת הלילה בגת שמנים.
לתכנן מראש היכן מסתיימת הירידה
עצירה לתצפית והליכה בין האתרים המקודשים כרוכות במאמץ שונה מאוד. אם המטרה העיקרית היא לראות את העיר מלמעלה, בחרו תצפית בחלק העליון ותכננו כיצד תעזבו ממנה. אם ממשיכים ברגל לגת שמנים, חשוב להחליט מראש היכן יסתיים המסלול ואיך תמשיכו משם. גם בירידה נשארים מרחקים בין הכניסות, תנועת כלי רכב ולעיתים עליות קצרות אל אתרים מסוימים. חזרה באותה דרך פירושה עלייה, ושיקול זה משמעותי במיוחד ביום חם. למשפחות ולמבקרים עם מגבלות ניידות עשויות להתאים יותר כמה עצירות נפרדות שאפשר להתקרב אליהן ברכב. אין להניח שכל המדרון הוא טיילת נגישה ורציפה. נעליים נוחות חשובות כאן בגלל שיפועי הרחובות והמדרגות. לפני היציאה בדקו את תנאי הביקור ואת אפשרויות הגישה לאתרים שבחרתם, והימנעו מהוספת קיצורי דרך מאולתרים בסמטאות שאינכם מכירים.
אור, מזג אוויר והתנהגות במקומות קדושים
שאלות על הביקור בהר הזיתים
- האם אוליבט והר הזיתים הם אותו מקום? כן. אוליבט הוא כינוי לועזי המופיע במדריכי צליינות ומתייחס להר שממזרח לעיר העתיקה בירושלים. כמו השם העברי, גם הוא קשור לזיתים. בתכנון הביקור חשוב לזהות את התצפית או האתר המקודש המסוים שאליהם רוצים להגיע, ולא להסתפק בשם הכללי של ההר.
- האם כרטיס אחד מאפשר לבקר בכל האתרים בהר? אין להר כניסה מוזיאלית משותפת שמאחדת את כל האתרים. לכנסיות, למתחמי המנזרים ולשטחים האחרים יש הסדרי ביקור נפרדים, וצריך לבדוק כל אחד מהם בפני עצמו. עצירה מול הנוף אינה מקנה גישה אוטומטית לכל מתחם דתי שבסביבה.
- איפה נמצא גן גת שמנים? הגן נמצא בחלק התחתון של הר הזיתים, ליד כנסיית כל העמים ובקרבת נחל קדרון. מי שמתחילים בתצפית בחלק העליון יצטרכו לרדת אליו. אם מתכננים לשוב לאחר מכן לאותה נקודת התחלה, יש להביא בחשבון את העלייה ולתכנן בנפרד איך חוזרים.
- מה מעניין בכנסיית אבינו שבשמים? הכנסייה קשורה למסורת תפילת אבינו שבשמים, שתרגומיה מופיעים על לוחות קרמיקה צבעוניים. תולדות המקום מחברות בין כנסייה ביזנטית, מסורת פולחנית שהתבססה בימי הביניים והכנסייה והאכסדרות מן המאה התשע־עשרה הנראות כיום. ההבחנה בין התקופות היא חלק מרכזי מהביקור.
- צריך לעבור בבית העלמין כדי לראות את התצפית? כדי לצפות בעיר אין צורך ללכת בין הקברים. בית העלמין הוא מקום זיכרון בפני עצמו, ולא מעבר בין האתרים שעל ההר. אם מחפשים קבר של אדם מסוים, כדאי לזהות מראש את החלקה ולהיעזר בהדרכה מתאימה, במקום לחפש תוך כדי הליכה אקראית.
- האם כל המדרון מתאים לעגלת ילדים או לכיסא גלגלים? אין להניח שקיים מסלול רציף ללא מדרגות. ההליכה כוללת שיפועים, כבישים וכניסות נפרדות, ותנאי הגישה משתנים בין המקומות. יש לבדוק אפשרות הגעה ברכב ואת מאפייני הגישה בכל תחנה מתוכננת, בהתאם לצורכי הניידות של המבקרים.
- האם האתרים המקודשים מוכיחים היכן בדיוק התרחשו אירועי הברית החדשה? מסורת דתית, שרידים ארכאולוגיים ותאריך הבנייה של המבנה הנוכחי הם סוגים שונים של עדויות. אתר מקודש משמר את זיכרונה של מסורת, אך כנסייה שנבנתה בתקופה מאוחרת אינה מוכיחה כשלעצמה את המיקום המדויק של אירוע המתואר בברית החדשה. חשוב לשמור על ההבחנה הזאת גם כשמספרים את סיפור המקום.